"המחלה" הזאת ששומעים שיש לאחרים - הדיכאון 

זה אחד הדברים שבאמת קשים, העצבות התמידית, ההסתרה מאנשים הכי קרובים אלינו, ההתמודדות העצמית ... 

דיכאון הוא לא דבר שהולכים ומספרים לכל אחד, הוא לא "פוסט מצליח בפייס" ..

זה דבר קשה, שגורם לרצות למות כל יום מחדש.

יש אנשים שצוחקים על זה, בכל מיני מובנים "עזבו אותו, הוא בדיכאון המסכן" "עוד לא קפצת מול מכונית" "היי, הוא עדיין חי" 
הם אנשים מטומטמים שמחפשים לעשות צחוק מסבל של אדם אחר ..

הם לא יודעים כמה זה פוגע .. 

רוב האנשים הסובבים סביב אותו אדם "דכאוני" לא יודעים איך לעזור,

כי הם לא חוו את זה, לא לעצמם ולא לאדם קרוב אחר 

יש רמות שונות של דיכאון, מדיכאון פרטי שיכול להגיע לזה שאדם נראה מאושר מבחוץ ומפורק מבפנים, הוא לא ירכיב או יפתח שיחה על עצמו אבל ישתתף בשיחות אחרות. ועד דיכאון קליני שבו אדם נמצא על תרופות וכל מה שהוא חושב עליו זה איך לברוח מהעולם .. 

אני מספרת על דיכאון וקשה לי למצוא את הניסוח ... 

לנסות להעביר את מה שאדם בדיכאון, מכל רמה שהיא מרגיש 

וזאת חרא של הרגשה, הרגשה שאין לי בשביל מה לקום בבוקר, בשביל מה לנשום, בשביל מה לחיות .. 

נאבד החשק לחייך, לאכול, לדבר, נאבד הכל .. 

יש אנשים שהמילים האלו יעברו אצלהם כמו משב רוח .. 

יש כאלו שיגידו, זה מה שחבר שלי עובר ?!

והמילים שאני, או שכל בלוגר אחר כתב בנושא יעזרו לו באיך להתמודד ולעזור לחבר קרוב .. 

ויש כאלו שיגידו - זה בדיוק מה שאני עובר .. 

אני נותנת ח"ח לישרא שחשבו על הנושא, לעזור לאנשים, לכולם, שעברו או לא עברו את זה להבין טיפה (:

אני עברתי את זה, פעמיים, לא דיכאון קשה, אבל שקלתי לקפוץ כמה פעמים מול מכונית .. 

לא סיפרתי ..

אבל אנשים אומרים לי "את דיכאונית" "את יכולה להיות בדיכאון" וזה באמת נכון, כי עברתי את זה 

ואף אחד לא ידע, אף אחד לא הבין .. 

אבל עברתי את זה, אני לא הבנאדם הכי שמח, ששומעת מוזיקה שמחה ומזרחית 24 שעות 

אני שומעת מוזיקה עצובה ושקטה, אנלא מחייכת 24 שעות, אבל אנלא חוזרת לזה .. 

כי כרגע, אין לי סיבה ... 

דניאלוש ♥

( the fray - how to save a life )