לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שדה בור


נדמה לי שמעולם לא הייתי כאן.

Avatarכינוי:  היטל

בת: 29



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2017

נפרדנו אתמול


לקחים לפעם הבאה:

-        להראות לו שהוא חשוב לי

-        לתת לו להרגיש שהוא במקום גבוה בסדר העדיפויות שלי

-        לאפשר לו להרגיש בנוח איתי

-        לתת לו לדעת שאני שם בשבילו

-        להכניס אותו יותר לעולם שלי

-        לשתף אותו במה שעובר עליי, גם אם זה בכוח. לתת לו להיות שם בשבילי

-        לחשוב יותר על איך אני יכולה לעשות לו טוב

-        להיות קצת יותר מינית

 

למה הוא לא בשבילי?

-        כי הוא לא באמת רצה להכיר אותי

-        כי הוא לא באמת התעניין בי. הוא לא רצה לדעת עליי הכל

-        כי מי שלא יכול לשנוא לא יכול לאהוב

-        כי הוא לא באמת אותנטי

-        כי הוא לא מסוגל להרגיש איתי בנוח

-        כי הוא לא היה שם בשבילי כשהייתי צריכה אותו

-        כי לא הייתי מאוהבת בו

-        כי המקומות העליונים בסדר העדיפויות שלו תפוסים, וככה מה זה שווה

-        כי לא הרגשתי איתו מספיק בנוח

-        כי קשה להשפיע עליו רגשית. אני מרגישה חסרת השפעה לידו.

-        כי לא יכולתי לדבר איתו על הכל

 

משפטים מעודדים שאני אשכרה יכולה להאמין בהם:

  1. כשהתחלנו לצאת הרגשתי כל כך מושכת ושווה ובעלת כוח. כאילו אני יכולה "להשיג" כל מי שאני רוצה. אפילו חלמתי בלילה שאני יוצאת במקביל עם חבר טוב שהוא הומו – עד כדי כך הרגשתי שאני מושכת. התחושה הזאת לא קיימת בי כרגע, אבל אני יודעת שהיכולת הזאת בתוכי. שאני שווה ומושכת. שגם בחור ממש "שווה" יכול להתאהב בי.
  2. חברה אמרה: "חבר ראשון – V". והיא כל כך צודקת. ברגע שעשיתי את זה פעם אחת אני כבר לא חסרת ניסיון. זה שלב שצריך לעבור. וברגע שעברתי אותו - כל השנים שהיו לפני זה לא משנות. 
  3. ראיתי בתיכון שהקשרים הראשונים של אנשים נמשכו מעט זמן, והקשרים שאחרי נמשכו הרבה יותר. לפי החוקיות הזו יש עוד הרבה טוב לפניי.
  4. אני עכשיו כמו כל הבנות האחרות. במובן כלשהוא יישרתי קו. אני מנוסה בזוגיות. טיפה ניסיון מיני. אני בין קשר אחד להבא, לא לפני הכל. אני יודעת כל כך הרבה דברים שלא ידעתי לפני חצי שנה.
  5. תמיד קינאתי בבנות שהיו עצובות אחרי פרידה. כי זה בהכרח אומר שהן היו בזוגיות. וזה גם אומר שהן נורמאליות. שהבעיות שמטרידות אותן הן בעיות נורמאליות.

 

תיאוריות לגבי למה זה קרה:

  1. ההסבר שאני הכי מפחדת ממנו: זה קרה לפני שבועיים בערך, בעקבות שיחת הטלפון. אני הרסתי הכל בשיחת הטלפון, הפכתי את החרדות שלי למציאות. ההתלבטות שלו אמנם הייתה שם, אבל בקטן, ואני חיזקתי אותה. כמו שקרה עם רעות. כמו שפחדתי שיקרה. (סיבה למה ההסבר הזה לא נכון: השיחה הזאת התפתחה מתוך התחושה שלי שאני לא חשובה לו. כלומר, יכול להיות שכמו שהוא אמר, הוא החליט לפני).
  2. הסבר שאני בטוחה שהוא נכון, בין השאר: לא נתתי לו להרגיש שהוא חשוב לי, לא נתתי לו להרגיש שהוא ממוקם גבוה בסדר העדיפויות שלי. ומי רוצה להיות עדיפות חמישית של מישהו שהוא עדיפות ראשונה שלו? הוא לא הרגיש חשוב לי, ולכן לא העלה אותי בסדר העדיפויות שלו. והפכתי לפחות חשובה עבורו.
  3. הסבר אחר: זה כן קרה אחרי שיחת הטלפון הכיפית, כמו שהוא אמר. הוא הרגיש שהאותנטיות שלי מאיימת על תפיסת העולם המעוותת והמגוננת שלו. זה ההסבר שהכי קל לי לחיות איתו, אבל אני בטוחה שגם אם הוא נכון – הוא רק קצת נכון.
  4. הרבה זמן לא הייתה לנו חוויה טובה. תקופת המבחנים הייתה רעה, ובקשר כל כך קצר – כל חוויה מקבלת יותר משמעות. אם זה היה מגיע אחרי שנתיים זה לא היה משפיע כל כך.

 

דברים שרציתי לומר לו:

- תודה על שהייתה לך כל כך הרבה סבלנות אליי. על שהמשכת לומר לי דברים טובים למרות שלא הייתי מסוגלת לומר לך. אגב, אני בטוחה שזה אחד הדברים שהכשילו אותנו.

- סליחה על שלא הראיתי לך עד כמה אתה חשוב לי.

- הכוונה שלך להיפרד באופן מכובד ופנים אל פנים הייתה טובה, אבל בפועל נתת לי לסבול במשך שבועיים עם קצה חוט של תקווה מזויפת.

- מעולם לא הייתי מאוהבת בך. אבל אני אוהבת אותך כבנאדם. בא לי שתיתן לי חיבוק.

- אתה יודע, עמדתי להיפרד ממך בערך באותם מלים שאתה בחרת כדי להיפרד ממני. קטע.

- כל כך רציתי שזה יצליח. אני כל כך רציתי.

- אתה יודע מתי הבנתי שהקשר הזה מוגבל בזמן? אז במאי, כשהצעתי לך להצטרף אליי כשאני קוראת את קובץ השירים, ולהיות איתי ברגע המשמעותי הזה, ואתה סירבת. מאז הרגשתי שאתה לא באמת רוצה להכיר אותי. וכשאמרת שאתה אוהב אותי, שאלתי את עצמי מה אתה אוהב.

- זה לא סתם שלא רציתי שתבוא להכיר את אבא שלי ואשתו. בא לי שתדע שהמשפחה שלי לא אוהבת אותך.

- הבטחנו שלא ניפרד בתקופת המבחנים. אתה לא עמדת בזה. מעולם לא פתרנו את מה שקרה בתקופת מבחנים, לא נפגשנו מאז! זוכר שלפני תקופת המבחנים עוד רצית? ואני מרגישה כל כך מתביישת על כך שוויתרתי על כ"כ הרבה דירות בשכונות ב' ו-ג' בגלל שרציתי לגור קרוב אליך.

- יכול להיות שבמובן מסוים האותנטיות שלי איימה על תפיסת העולם שלך? (את זה עדיף לא להגיד לו...).

- אני באמת רוצה להתנצל על שלא אפשרתי לך לדעת עד כמה הייתה חשוב לי וחלק מרכזי בחיים שלי. אני מבקשת סליחה גם מעצמי על כך.

- אנחנו לא באמת עד כדי כך שונים, אבל תודה שבחרת בתירוץ הזה. אני מעריכה את זה שניסית לא לפגוע.

- תודה על שהיית כ"כ טוב אליי. באמת היית טוב אליי. נתת לי כל כך הרבה.

- בבקשה תחזור

- אתה כל כך מושלם בשבילי. מכל כך הרבה בחינות. איפה אני אמצא עוד מישהו כמוך??

- עכשיו אני סתם עוד אחת ברשימת האקסיות הארוכה?

- זוכר שאמרת לי פעם שכבר שנתיים לא ישנת ליד מישהי שאתה רוצה להתעורר לידה בבוקר? זה ריגש אותי.

- בבקשה תגיד לי שהחלטת לסיים את זה לפני שיחת הטלפון. בבקשה תגיד לי שלא הרסתי ככה.

- יש לך מישהו אחר להכיר לי?

- הלוואי שתתאהב בי

- אין לך מושג עד כמה שנאתי אותך בתקופת המבחנים על שלא היית שם בשבילי.

- אני מבינה אותך על שאתה לא רוצה להיות עם מי שהפכתי להיות בתקופת המבחנים.

-  הלוואי שהייתה לי את היכולת אז להזמין אותך לקפוץ אליי ולספר לך הכל...

- תודה על שהיית החבר הראשון שלי

- הלוואי שלעולם לא תמצא אף אחת אחרת

-  אני כל כך שמחה שהחוויות הראשונות שלי היו איתך. נתת לי כל כך הרבה.

- אני יודעת שלא היה קל איתי. סליחה.

- אתה אומר שאנחנו לא מתאימים להיות זוג אבל אתה לא יודע: אנחנו לא מימשנו רבע מהפוטנציאל לזוגיות שלנו. אנחנו לא מימשנו את כל הפוטנציאל שלנו. יכולנו להיות הרבה יותר. יכול היה להיות לנו הרבה יותר טוב, לא באופן שטחי – בעומק. אם רק היית נותן לנו עוד זמן... 

 

 

היטל

נכתב על ידי היטל , 15/8/2017 20:48   בקטגוריות בלי נצנצים, מחקר עומק  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של היטל ב-5/10/2017 18:12



הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיטל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היטל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)