החיים כשאת תיכוניסטית

האנשים האלה שכל יום היו אומרים לי" את מכוערת, את לא שווה מספיק, את אפס, את כלום, לאף אחד לא אכפת מימך"

היום, אני כבר לא שומעת אותם, לא מקשיבה להם.

הם מדברים חזק שישמעו אותם, שיחשבו שיש להם כח, שהם יותר טובים, אבל בעצם ככל שהם צועקים יותר חזק הם אומרים שטויות, לא אומרים כמעט כלום.

אתם מבקרים אותי, אבל כל המילים הרעות "וההורגות" שאתם מוציאים, ניתזים לכל עבר.

פגעתם בי, הורדתם אותי, ריסקתם אותי אבל אני קמתי.

היום אני חסינה למילים שלכם, לשטויות שלכם, אין לי כבר מה יותר להפסיד, תירו את המילים שלכם כמה שאתם רוצים.

אתם מפיצים את הרסיסים שלך ולא חודלים למטרה שלכם,

את כל המילים שלכם לאדם שאתם רוצים להשפיל, תירו כמה שאתם רוצים.

אתם יורים בי אבל אני לא אפול, אני חזקה!!!