החיים כשאת תיכוניסטית

אני שמחה, אתם יודעים למה?

כי מחר, הולכים להוריד לי את הגשר! סוף סוף!!! אחרי 4 וחצי שנים!

מסוף כיתה ו' ואת תחילת י' !!!!!!

ואז התעודת זהות הראשונה שלי תהיה עם תמונה שלי בלי גשר עם חיוך בלי גשר!!!!

וגם הרב קו החדש שאני אעשה יהיה בלי גשר!!!

וואו חיכיתי לרגע הזה המן זמן אני לא מאמינה שהוא הגיע, פאקינג מחר!!!!!!

אני שמחה כי מחר הולכים להודיע לי אם התקבלתי לכשרונות צעירים או לא!!!

אני שמחה כי אני סוף סוף לוקחת יוזמה, מסדרת את החדר, הקוסמטיקה, הארון וספרי הלימוד!

אני משתדלת להיות שמחה כי ככה אמרו לי, אמרו לי תהיי שמחה , תשחקי אותה שמחה ואז את תהיי באמת שמחה, אמרו לי שזה גם ישפר את כישורי המשחק שלי, זה מוזר כי אף פעם לא שיקרתי לעצמי, תמיד הייתי נאמנה לרגשות שלי, אף פעם לא הסתרתי מה אני מרגישה בפנים, אף פעם לא היה לי בעיה לפרוץ בבכי מול כל הכיתה, לשבת בכיתה עם חיוך ענק או להיות עם פרצוף כעוס, כי זאת אני וזההרגשות שלי!

אבל זה למטרה טובה, זה למטרה שאני אהבוך להיות שמחה ושהדיכאון יעבור, אני יודעת שבהתחלה זה יהיה קשה, אבל אני אצטרך להמשיך להעמיד פים שהכל בסדר ולהילחם כי רק ככה זה יעבוד והמשחק יהפוך למציאות!!

זה יהיה קשה כי אני רגילה לספר כל מה שאני מרגישה וזה דיי מפחיד שאני אעמיד פנים, אבל אני אנסה את זה לפחות מחר ואראה איך זה מרגיש.