החיים כשאת תיכוניסטית

נכון, אני רוצה להיפטר מכמה קילו מיותרים, להיות מלאת אנרגיה ולעשות ספורט.

אבל אני עדיין לא מוכנה, לא עדיין לא.

איך אפשר לוותר על הטעם המתוק, על כל ביס וביס, של מתיקות, שלווה ורגיעה מוחלטת.

על הטעם הכי טעים שאלוהים יצר, ודאג לזה שהוא יהיה מלווה בשומן, כלומר לכל דבר יש מחיר.

הרדיפה הזאת למצוא את הדבר המתוק הזה וללעוס בהנאה כשאתה שוכב במיטה ורואה תוכנית טובה אחרי יום ארוך ומייגע.

איך אפשר לוותר על דבר כזה?

שום פרי, שום ירק, שום דבר אחר לא משתווה לבקלוואה(אהובי) ושוקולד (אהובי השני).

אני פשוט יכולה לטרוף כמויות שלהם בלי הפסקה, ריגוש של הרגע, לא לחשוב על כל הדאגות, השומנים, הבעיות שיש לי כל כך הרבה ביום.

פשוט לשכוח מהכל,אבל זה מעצבן שלכל דבר יש מחיר, אפילו הדבר הכי טוב בעולם יש מישהו שנפגע

במקרה של המתוק, אני גם מקבלת טוב, וגם נפגעת מייסורים של בכי להרויד את הקילואיים המיותרים האלה.

אוף אלוהים, לא יכלת לייצר את העולם רק עם טוב ?