אנחנו מטפסים על עץ והוא כל כך גבוה שאני מסתכלת על הצמרת שלו ונדמה לי שהיא נגמרת בעננים.
מטפסים על עוד ענף ועוד ענף כשכל אחד שדרכנו עליו כבר מתפורר ונשבר ואין ברירה חוץ מלהמשיך למעלה.
השמועה אומרת שבסוף העץ מתחבא לו איזה ברווז שמטיל ביצי זהב ואם להגיד את האמת, אני עולה לא בשביל הכסף,
אלא נטו בגלל שאני מרגישה אותך נושם בעורף שלי, מסתכלת למטה ורואה אותך מתחתיי. קרוב מספיק בשביל לתפוס לי בעקב ולמשוך אותי למטה ביחד איתך..
אני ממשיכה לטפס ובמבט חטוף מבחינה לרגע באיזה נוצה שמתעופפת ברוח ונופלת למטה ומבינה שהסוף קרוב יותר משחשבתי..
עוד כמה ענפים שנשברים ונעלמים,
עוד כמה נשימות בעורף ומשיכות בעקב ואני מגיעה עד לצמרת.
מתיישבת על אחד העננים ונושמת לרווחה, לא לפני שאני שולפת מסור ומנסרת את הגזע של העץ מהר לפני שתצליח להגיע.
אני שומעת את הגזע נופל ואותך כבר לא ורק אז אני מבינה את הטעות שעשיתי ושאין לי איך לרדת. יושבת על ענן כמו באיזה סיפור מאגדה עם ברווז שמטיל ביצי זהב בידיים, וכמה שרע לי עכשיו אי אפשר לתאר במילים.
אני מסתכלת למטה ולרגע מנסה לדמיין אותך תופס בעקב של מישהי אחרת שממהרת לברוח ובסוף כשאתה תופס אותה היא כל כך מאושרת והחיוך העצום שלה תופס בדיוק את הזוויות ההפוכות מהשפתיים שלי שנושכות את הלשון ומונעות ממני להוציא כל צליל שהוא.
אני מחליטה להחליט שהכאב שמפרק לי את הגוף עכשיו זה רק רעב ולא איזה בעיה אמיתית שדורשת שיחות עמוקות, הבנה וכדורים ותוך כדי המחשבות אני שמה לב שהברווז הדפוק הספיק להטיל עוד שתי ביצים.
עכשיו אני יושבת על שולחן מלכותי עם ברווז קסום וחביתה מביצי זהב שחוץ מקלקול קיבה לא תביא לי שום איזה חיוך בחיים כמו של ההיא מלמטה. ואתם חשבתם שכסף פותר את כל הבעיות בחיים..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
