קצת משוגעת אבל במידה

אז אני ממש בקטע של אחד החברים הטובים שלו ואני ממש נשמעת כמו פאקצה, ואני ממש לא רוצה חבר כרגע. אני לא רוצה להיות מחוייבת למישהו בצורה כל כך... כל כך מונעת? 

אני מתכוונת לזה שמה אם פתאום אני רואה מישהו ממש חתיך ואני רוצה אותו במקום? זה אומר שאני צריכה להפרד מהחבר שלי קודם ואז להיות איתו ואז מתחיל כל התהליך מחדש כי בגיל הזה זה לא מערכות יחסים של להתחתן. אני גם לא רוצה להיות עם בן אדם אחד כל החיים שלי! זה ממש מגביל אותי. זה לא שאני אומרת שאני ממש רוצה להשתרלל... אני פשוט לא רוצה להתחיל לפתח קשר כל כך רציני כי אני יודעת שתמיד כשאין לי מישהו אני ממש רוצה אותו וכשיש לי אותו אני כבר לא. וזה כבר קרה יותר מדי פעמים. נמאס לי לפגוע בהם. אז ללא קשר נראה לי סבבה כרגע למרות שדיד שלי אמר שגם הוא ממש מתוסבך כמוני וזה אומר שהוא לא יהיה דביקי. אני צריכה את הספייס שלי.

אז לדעתי זה הזמן לפתוח משהו חדש, אני זמרת, כפי שכתוב בתיאור. אבל אני לא מופיעה, יש לי פחד במה ממש. יש מצב שאני אעלה ווידיאו ברגע שיהיה לי אחד להעלות.... בינתיים אני שרה לעצמי וזה מספיק.

אני לא מרגישה אליך כלום,

אתה מגעיל אותי בשקרים שלך.

למה אמרת לה שאתה נפרדת ממני כששנינו יודעים כמה אתה רצית?

ולמה כששאלתי הפנת את הגב והמשכת לשקר 

ולהעמיד פנים שאתה לא מפגר.

כי לי נמאס,

אני וויתרתי מזמן

לי לא אכפת ממך או ממנה או מכל דבר אחר

לי רק בא שזה יגמר.

אני לא בחורה של מערכות יחסים ואתה הוכחת את זה

אני רק רוצה משיכה מינית.

אני לא זונה

אני לא שרמוטה

אני פשוט לא רוצה להיות מחוייבת לדבר שאני לא רוצה

אז ביי לך 

אני הלכתי למצוא מישהו שלא יהרוס לי את החיים 

אני הלכתי לבדי.

למה בנים זה עם כזה קשה, אתם לא מבינים שיש בנות שלא רוצות מחוייבות או רוצות לקחת את זה ממש לאט? כאילו מה לא מובן?

אנחנו חרמניות בדיוק כמוכם, רק שאנחנו יכולות לשלוט על עצמינו. כנראה שאני אשאר לבד לזמן הקרוב.

הבנתי למה אני מרגישה כל כל מוזר ,אני לא רוצה אותו ככה. אני מקנאה כשהוא עם בנות אחרות כי ככה אני ,אבל אני לא באמת רוצה אותו בתור חבר. אני אוהבת אותו בתור ידיד ולא יותר. אז נפרדתי ממנו.

זה קרה ככה:

הוא אמר לי שהוא רוצה לדבר, כבר קיוויתי שהוא יפקד ממני, שאני לא אמרתך לפגוע בו. שהוא יחסוך ממני את העבודה השחורה. 

זה לא מה שקרה. הוא הגיע ב30 דקות איחור ואמר סליחה. הוא אמר שהוא רוצה לדבר עלזה שהוא מרגיש שהוא תמיד יוזם ואני לא תורמת כלום ושאם הוא לא יזום שיחה איתי שבוע אז גם אני לא אנסה לדבר איתו. ואז אמרתי לו שנראה לי שזה בגלל שטני עדיין חושבת עליו כ״החבר הכי טוב שלי״ ולא ״החבר שלי״ ולא נראה לי שזה הולך להשתנות, דיברנו עוד קצת והסברתי לו כמה דברים אבל הוא אמר שלא נראה לו שזה יחזור להיות מה שזה היה, שגם אז הוא הרגיש שזה בא רק ממנו. אז נפרדנו בחיבוק, וכל אחד הלך לדרכו. 

עצוב לי כי אני מרגישה רע שפגעתי בו ועצוב לי כי אני רוצה לחזור למה שהיינו פעם. 

אבל אני לא מתחרטת על זה שנפרדנו כי אני לא הרגשתי כלום כשנישקתי אותו, וגם אם ככה זה אמור להיות, אני אמצא מישהו שיגרום לי להרגיש משהו. ואני לא מתחרטת שנפרדתי ממנו כי אני לא נמשכת אליו, וגם אם זה לא יפה, חלק ממערכות יחסים זה משיכה מינית ואף אחד לא יכול להכחיש את זה.

ואני גם לא מתחרטת שנפרדתי ממנו כי אני יודעת שאני יכולה למצוא מישהו שבאמת יהיה מתאים למה שכני אומרת ושאני לא אצתרך להתפשר.

אז זהו נגמר בינינו, ואני לא שבורה ואני לא בוכה כי אני יודעת שאני יכולה יותר טוב מזה.

אני כולי מסוחררת ואני לא מבינה

מה עשיתי שהיה כה נורא.....

אני שמחה וקופצנית

ממורמרת ועצבנית

אבל אני תמיד דכאונית

פעם בחודש יש יום,

בו אני יכולה לחלום

אני מרחפת וחושבת

אולי זה יצליח להחזיק 

אבל יום למחרת 

זה כבר הספיק להחליק

הכל נעלם כאילו לא היה

רק יום אחד, נחכה לחודש הבא.