היום היה לי יום מוזר ביותר.
הלכתי בקיבוץ שאני לא מכירה,
עם שתי בנות שאני לא מכירה ואחת שאני מכירה חצי שנה.
הלכנו בגשם, טיפטוף קל,
ודיברנו על מה שבא לנו בלי לעשות חשבון.
אני לא יודעת אם אני אפגוש את שתי הילדות האלה שוב, אבל לשם שינוי היה לי ממש כיף,
עם אנשים זרים!
סוף סוף ירד לי המחסום הזה, ואני כבר לא הילדה הביישנית הזאת שלא מדברת כמעט.
(חוץ מלפני המורים, כמובן... מבחינתם אני עדיין כזאת XF)
אבל סוף סוף דיברתי בחופשיות, על עניינים לא חשובים אבל מעניינים, צחוקים והכל.
הכל בזכות בית הספר החדש, זה שינה לי את החיים, באמת!
אם לא הייתי הולכת לבית ספר אחר, עם חברה אחרת ואנשים זרים בחיים לא הייתי אמיצה מספיק בשביל להגיע ליום שבו אלך ואשוחח עם שתי בנות לא מוכרות- בכלל!
לשם שינוי הרגשתי נוח לידן, והן גם היו נחמדות.
ואחת אפילו לא בגילינו, אלא גדולה יותר.
ובאמת, שהיה לי כיף.
סוף סוף הבנתי- אני מי שאני רק עם אנשים אחרים, חדשים, כולל כאלה מהאינטרנט וגם כאלה שלא...
ועכשיו התגברתי על הקושי והפחד לתקשר עם אנשים שלא מכירים אותי, שאולי לא יקבלו אותי או לא יאהבו אותי, ועל זה אני ממש גאה בעצמי.
שבוע טוב 