ירדן נגד העולם. או שלא.

קיבלתי 75 באנגלית. אני יכולה לתרץ ולומר שזה היה מבחן קשה, שהרוב קיבלו 70 (ואפילו פחות) ושמשימת הכתיבה הייתה מכשילה (אם כל מילה חמישית שלי אמורה להיות מתוך רשימה מסויימת, אני צריכה להתחיל להמציא דברים, והם לא תמיד הגיוניים). כל אלה לא ישנו את העובדה שזה הציון הנמוך ביותר שקיבלתי אי פעם, שזה ציון שלא תואם את ההכנה שלי למבחן ושזה הרבה מתחת למה שיכולתי לעשות. 

אפשר לומר ש"זה רק ציון" ולנסות להיות מרוצה (אפילו הציון שלי בתעודה יהיה 90), ובכל זאת אני יודעת שיכולתי לקבל ציון טוב יותר, אני יודעת שאני מסוגלת לקבל ציונים מעל 90 ואפילו מאיות, בכל מקצוע (חוץ מחנ"ג, אבל זה כבר קשור לחוסר הכושר שלי).

רדיפה אחרי ציונים תמיד נשמעת כדבר רע ולא ערכי, כי הרי הדרך היא זו שחשובה ולא הציון. לא משנה כמה פעמים אומר את זה, אני עדיין אשאר עצובה, כי אם הדרך טובה הציון צריך להיות בהתאם, ואם התכוננתי אני לא אמורה לקבל 75.

בפעמים המעטות שאני מקבלת ציון מתחת ל-90 אני מתפללת שאולי למורה יש טעות בהקלדה, או שהציון שקיבלתי הוא ציון של מישהו אחר והמורה בטעות סימן אותו כציון שלי (בינתיים הציונים רק במשו"ב, עדיין לא קיבלתי את המבחן בחזרה). בשנה שעברה זה באמת קרה, והמורה לערבית התבלבלה וכתבה שהציון שלי הוא 35 במקום 100. 

עד שהמבחן עצמו יוחזר, אני יכולה רק לקוות שיש טעות או שהמורה התעייפה מהבדיקה של המבחנים וסימנה שיש דברים לא נכונים למרות שהם כן. זה היה מבחן ארוך, והיא בעצמה אמרה שהוא ארוך וקשה, לכן אם במבחן הקודם שהיה קל וקצר הייתה לה טעות בבדיקה של המבחן שלי, כנראה שגם פה יכולה לצוץ איזו טעות. בינתיים אקווה לטוב.