אתמול, כמו שבטח שמתם לב, היה את חג האהבה/וולנטיין דיי/שקר כלשהו...
החלטתי שראוי להקדיש לזה פוסט.
השנה ממש ציפיתי לחג הזה. גיליתי לא מזמן פאב שהפך אצלי כבר לבית, שערך מסיבת אנטי וולנטיין מטורפת, ואני כרווקה כישלונית כמובן רציתי להיות שם. בגלל שכל החברים שלי נורמליים, יש להם מערכת יחסים והם חוגגים בזוגות את היום הזה מן הסתם.. אז הייתי צריכה ליפול עח מישהו רווק בקטע אפלטוני..
זה מה שעשיתי. הצעתי לידיד שמבוגר ממני בשבע שנים לצאת סתם ככה שלא נהיה בדד ביום פח הזה. הוא הסכים.
החלטתי גם לקנות שמלה לאירוע ( כאן חשוב לציין שאני אף פעם לא לובשת שמלות ). בחרתי שמלה ממש יפה בצבע אדום בורדו עם מחשוף נדיב. קניתי גם אודם חדש בצבע אדום דם. באופן לא רצוי התחלתי לצפות לערב הזה ( טעות נאמבר 1 ). התחלתי להתרגש ולחשוב על כמה כיף יהיה שם ואיזה מקום קטלני זה שם וכמה טוב שאני לא נשארת לבד ביום הזה...
קבענו לצאת בעשר אז בתשע עשרים שאלתי אותו אם הוא מתארגן כבר. זאת התשובה שקיבלתי : " וואי אני מהזה מצטער, אני מסטול בטירוף אני לא אגיע".
חשבתי שאני מתה. אני עומדת בשמלה חדשה ואודם חדש , מוכנה לצאת ביום האהבה והוא פשוט הבריז לי. התחלתי לבכות, ישבתי על קצה המיטה ותוך כדי רחמים עצמיים חיפשתי עם מי לצאת. כל מי שפניתי אליו מן הסתם היה כבר עם תוכניות. זה פאקינג 21:30 ביום האבה, מה ציפיתי.
ואז הגעתי לתוכנית ז'.
תוכנית ז' כוללת מישהו שביליתי איתו את וולנטיין שעבר. בדיוק לפני שנה הוא הציע לי לצאת לדייט והיה לנו קטע אחרי זה. אבל אני הייתי עם פרידה טרייה מהאקס המיתולוגי והוא היה נחוש בכך שנהייה ביחד ומפה לשם הוא נפרד ממני בלי שהיינו יחד.
לאחרונה חידשנו קשר ודיברנו פה ושם..אז החלתי להציע לו לצאת.
זה היה נס משמיים ולא היו לו תוכניות. הודעתי לו שעכשיו יש לו ותוך חצי שעה הוא בא לאסוף אותי!
הלכנו לפאב הזה ונהנתי כמו שלא נהנתי כבר הרבה זמן.
אני ככ שמחה שיצאתי איתו ולא עם הדפוק שהבריז לי.
הוא גם כזה אדם חמוד; כשישבנו על הבר הוא קיפל לי ורד ממפית אחרי ששמע את הסיפור הנוגע ללב שהבריזו לי.
לא יודעת למה אני לא איתו במערכת יחסים. הרבה שאלות שכדאי שאענה עליהן...
ולזה שהבריז לי אני ממליצה בחום להיכנס לשיח ולא לחפש אותי יותר.
תודה ושלום!
ומלא אהבה לכולם!!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
MissSmarty
- שניכם מאוהבים וטוב לכם. אתם ממלים זה את זה באנרגיות טובות. כל החיים שלכם סובבים סביב "נדנדת האהבה".
- באופן מפתיע ולא ברור הוא נפרד ממך. אתה שבור ובוכה. שואל "למהההההההה?!?!?!?" בדמעות, מתבוסס בדמך ועוד אלמנטים של מת.
- אופוריה מציפה אותך במהרה. אתה אומר לעצמך "יאללה, מה כבר קרה? יש מלא דגים בים.. אם בנים שווים דגים אז אני שווה חכה!" . 
- אתה מכיר בעובדה שאתה משקר לעצמך ומתוסכל מהמחשבה שאדם אחד יכול להשפיע עליך בצורה כזאת משמעותית.
- נוצר אצלך הזעם. כל רגשות האהבה שלך כלפי אותו אדם הופכים לשנאה. אתה מנסה לשכנע את עצמך שאתה כל כך שונא את האדם ההוא שבעצם אתה שוכח כמה שהוא משפיע לך על החיים (וזה רק כי אתה מאפשר לו).
- אתה מאבד את זה סופית. אתה כועס יותר מאי פעם ומאבד שפיות. כל הסובבים אותך לא מבינים מה קורה לך, אבל אתה יודע טוב מאוד, זאת אותה התעסקות בשנאה.
- המצב הרצוי. זהו... אין לך כבר דעה כלפי האדם. הוא הופך בשבילך לזר. אין לך דעה עליו, לא חיובית ולא שלילית. אתה לא מעסיק את עצמך במחשבות עליו (בין אם אוהבות ובין אם שונאות). 
- האדישות הובילה אותך למקום נפלא. אתה מאוזן ורגוע. מרוקן מכל רגש שנאה.