אני לא מאמינה בהגדרות או בתוויות. ואני לא מגדירה את עצמי בצורה מסוימת כשזה מדובר באהבה. לא אכפת לי גבר או אישה.. לי חשוב הבן אדם. אבל לא תמיד קיבלתי את עצמי ככה. 

בפעם הראשונה שהתאהבתי באישה פחדתי ממש. לא ידעתי מה לעשות.. היה לי קשה לקבל את זה שאני רוצה להיות עם אישה. זה לא נראה לי הגיוני. כל החיים שלי נדלקתי על הגברים ונמשכתי אליהם.. מה פתאום אישה עכשיו!? אחרי תהליך מאוד ארוך קיבלתי את זה והיו ירידות ועליות כמו בכל קשר אבל קצת יותר. עד שלבסוף זה התפוצץ.

אחרי זה הגיעה מישהי חדשה ולמרות שידעתי שהיא רוצה אותי גם עדיין היו לי חששות. חשבתי שבגלל שזה לא הלך עם הראשונה אני פשוט לא בנויה לקשר עם נשים אני צריכה לחזור לגברים. היינו אז חברות טובות ואני לא אשכח את הרגע שהיינו במיטה סתם וראינו טלוויזיה ואז היא עצמה את העיניים כדי להירדם והתקרסתי אליה ונישקתי אותה. הלב שלי פעם כל כך מהר וחזק, ממש התרגשתי. זה היה רגע מדהים מבחינתי. כל כך רציתי לעשות את זה או שהיא תעשה את זה ויחד עם זאת פחדתי רצח. 

היום כשאני נזכרתי ברגע הזה אני אומרת לעצמי אולי לא הייתי צריכה לעשות את הצעד הזה אולי הייתי צריכה להשאיר את מצב כפי שהיה. רק חברות. המהירות שבה כל העניין הזה נגמר הייתה מדהימה! לא קלטתי שזה התחיל וזה כבר נגמר. אחרי חודשים של חיזורים וכמעטים בסוף עשיתי את הצעד ואז, זה פשוט נגמר. זו הייתה הרגשה נוראית לראות באיזו קלות ומהירות היא פשוט ויתרה על הכל. זה כאב. וזה עדיין כואב. 

מכירים את זה שבסרטים קורה משהו ואז רואים תהליך של דברים שקורים ואז חוזרים אחורה לנקודה הראשונה ועושים אותה אחרת וכל התהליך משתנה.

אפקט הפרפר

מעניין איך הוא היה פועל כאן... אם לא הייתי מנשקת אותה היינו עכשיו עדיין חברות טובות? היא עדיין הייתה נמצאת בחיים שלי? אולי הייתי לוקחת עוד קצת זמן ופועלת יותר מאוחר ואז זה לא היה נגמר כל כך מהר?

מי יודע?

חבל שאין מכונה שיכולה להראות מה היה קורה אם... 

לא הייתי נשארת ערה בגלל זה..

האהבה ממש חסרה לי בזמן האחרון.. למרות שיש לי המון חברים וחברות טובות, קרובות ומדהימות, אני מרגישה שמשהו חסר. זה מרגיש כמו חור בגוף. לפעמים אני מרגישה שהלב שלי נשרף מהחוסר הזה... זה לא כיף. ואחרי כל מה שעברתי אני פשוט רוצה נחת. אני רוצה למצוא מישהו/י שיאהבו אותי כמו שאני ושיהיו איתי בכל מצב ושיבינו ויתמכו ויחבקו אותי בלילה וכשאני עצובה וכשאני שמחה.. 

שפשוט יהיו כאן.

יהיה בסדר. אני חייבת להאמין שזה יבוא...

בינתיים - לילה טוב