לפעמים אני כזו מטומטמת. יש לי קראש אידיוטי על מישהו שגדול ממני בשנתיים - שלוש, הוא לא מכיר אותי בכלל, ומהצד השני יש את הידיד שעדיין לא ירד לו ממני והוא ממשיך להחמיא. על מי אני עובדת? אני אוהבת את המחמאות האלה, אבל אני מפחדת שהוא ישמע אותי פעם מדברת על הסוג - של קראש ויפגע שוב.
מה עובר על ישרא? הסמיילי היחיד שמופיע לי במצב רוח וסמיילים לפוסט הוא סמיילי עצוב. אלוהים (שאני לא כל כך מאמינה בו אבל שיהיה) , אתה מנסה לדכדך אותי שוב?
דזמונד,
מצחיק לי. ואני רעבה.