בתוך המחברות

נדודי שינה

אולי זה טוב

אני רוצה להיות ערה

הגוף לא רוצה לנוח

אני מתעוררת בלילה כי יש לי רעיון

אני לא הולכת לישון כי אני רוצה לחשוב עוד קצת

אני חסרת סבלנות שהבוקר יגיע ואוכל ליצור

ומנגד אני שמחה שאני כבר לא על ענן

אני מוכירה תודה לבריאה על שקיבלתי תזכורת

שאני רק בן אדם

אני אפס גדול ועגול

אני לא יודעת כלום

וזה נפלא

לפעמים הצורך הזה לדעת שאני יודעת

שמישהו אחר ידע שאני יודעת

לא לפעמים תמיד בא ממקום שגוי

מתי אני זמינה ופתוחה ומקבלת

כשאני לא יודעת כלום

לכולם יש מה ללמד אותי

לכולם יש יתרון עלי

אם אני בוחרת

ולצד זה אני עדין בטוחה

אני עומדת מאחורי המילים שיוצאות לי מהפה

אני עומדת מאחורי האמנות שאני מייצרת

ועכשיו אני רוצה לשמור לעצמי

איך עושים את זה? ליטרלי תפתחי את האוזן ותסגרי את הפה

לפני כמה זמן אמרתי שאני רוצה תחושה פרטית. משהו רק שלי.

זו ההזדמנות לא לחלוק את הדמיון שלי

אלא להזין אותו ממוחות אחרים.

אני אוהבת שתנועה נוגעת לי בתת מודע אני אוהבת שתנועה אומרת משפט שלא קיים באף שפה בעולם אבל אני מבינה בלי צורך לתרגם

אולי אני לא ישנה כי חסר משהו

לא באמנות

בחיים

ולמה האמנות לא נוגעת בחוסר

אני רוצה להמשיך להזכיר לעצמי

רק אלוהים יכול לשפוט אותנו.

תמיד להניח את הטוב באדם ולא את הרע

להתייחס לנפש שלי כתיבת תכשיטים, לבחור בקפידה מה נכנס אליה ומה יוצא ממנה.

כשבן אדם משדר לי אנרגיה רעה It's more about him then about me.

אל תפחדי משמחה.

ולמרות שאת לא יודעת כלום, ברגעים מסויימים את יודעת הכל.