בתוך המחברות

I can't sleep becuase i think about sad cows, and about how Rubi is in love with someone else in the way i wish someone will love me, and about my close future which is pretty much a cloud of black smoke

אני רוצה לכבות את המערכת וללכת לישון. השעה 1:35 כאן

הכל מתחיל ונגמר באותו הזמן בדיוק. כשאני עולה על הגל אני יורדת ממנו. כשאני מצליחה אני נכשלת. כשאני אדישה אכפת לי אפילו יותר

אני חושבת שהשלמתי סופית עם העובדה שזכיתי ברובי כחבר טוב לחיים ושכנראה לעולם לא נהיה מאוהבים. עכשיו אני רוצה שהוא יראה את כל מה שכתבתי עליו במחברת, שיראה את כל הפנטזיות הכי מלוכלכות שהיו לי עליו שזורות יחד עם פנטזיות על חופה וילדים וארוחות שישי משפחתיות. אני עדיין רוצה לתת לו פיסה מעצמי. אולי כי אני לא רוצה לשאת את כל כולי בשתי ידיי ואולי כי יש בי אמון שהוא ידע מה לעשות איתה יותר ממני. אני בוטחת בו ולא בוטחת בו. כמו הכל, זה קורה באותה הנשימה. מוטב כי אשמור את הפיסה למישהו אחר.

היום שהלכנו ברחוב וכבר הבנתי שאין לי מה לגשש יותר (מה שהבנתי מזמן וסירבתי להשלים) כבר הסכמתי לעצמי לקחת ידו בידי, ולחצות את הכביש בעודי אוחזת בו. כי עכשיו שכבר הבנתי המעשה לא יתפרש עבורי או עבורו כאחד, כמשהו שחוצה איזשהו קו או מעלה על פני השטח איזשהו מתח סמוי, אנחנו בסך הכל חברים טובים.

אה והיום בחור מבוגר ממני, כמעט בגיל של אבי, ניהל איתי שיחה בקפה הטבעוני שאני תמיד יושבת וכותבת בו. הוא הודי ולא תפסתי את השם שלו, משהו בו מאוד נוכח ומואר, וגם נעים לעיניים כמו שבחורים מבוגרים לעתים יכולים להיות, וכן גם אבי כזה. (וכשאני אומרת אבי אני מתכוונת לאבא שלי, לא לבחור שקוראים לו אבי). בכל אופן ניהלנו שיחה לדקה דקותיים והוא הכריז "וי שוד האב קופי סומטיימס" יאללה לטס האב קופי.

מיד דמיינתי את המפגש של הבחור ההודי עם אבא שלי, שכל חייו סולד בקול רם מהגברים שיוצאים עם בחורות צעירות וחסרות אונים. ומתוקף כך שאם אבא שלי יודע עלי משהו זה שאני לא חסרת אונים, אני חושבת שהוא אפילו קצת נרתע ממני כשאנחנו מדברים, כי הוא גדול ממני בשנים וביכולתי לעשות לו בית ספר לעתים, מנגד ליהירותו הבלתי ניתנת לערעור.

רק לשם ההבעה על פרצופו אני חייבת להכיר ביניהם, אפילו אם בסוף הוא יהיה לא יותר מעמיתי לקפה בשעות אחר הצהריים, למרות שאני בספק שאפספס הזדמנות נדירה שכזו לשכב עם בחור בגיל של אבי שאני מוצאת מושך ומעניין הן מבחינה מינית והן מבחינה אינטלקטואלית. אני מתארת לעצמי כמה בטח אוכל ללמוד ממנו, הוא נראה כמו בחור חכם עם המון תובנות של שנים, מן גורו יוגה כזה רק בג'ינס וטריקו. כן, אני רוצה להיות הסטודנטית שלך, תלמד אותי.

כל היום אני מתחמקת מדבר אחד אותו אני צריכה לכתוב ובמקומו אני אוספת מילים ממוחזרות וכמעט משוננות בעל פה.

קשה לשלוח יד ולגעת בנקודה החשופה, הטכנית בהרבה יותר מכפי שהייתי רוצה שתהיה. ההתעסקות בכסף כשיקול שבא בחשבון עם שיקולי הלב.