"כל אדם משפיע על האחר והאחר משפיע על הבא אחריו, והעולם מלא סיפורים, אבל הסיפורים כולם אחד הם."

"אסור לשקר אך אין חובה לומר הכל" 

(אליעזר שטיינמן).

אמת ושקר יצאו לטיול. 

יום אחד פגשו השניים תינוק קטן.

קפץ שקר והתנחל בחייו של הילדון 

ואילו אמת הסתתרה כל חייו, מאחורי הווילון. 

גדל הילד ונעשה נער שחי בחלום. 

הרי שקר בלבל בפניו, מהי מציאות ומהו דמיון.

בתוך כיפת זכוכית הוא שם המון מכשולים, 

אך להם הציב פתרונות קלים וגם כמובן שקריים. 

כך יצא שהילד התחיל לאהוב בכל ליבו את שקר,

אימץ אותו קרוב אליו ועצם בפניו את עיניו. 

עברו השנים ולאמת נמאס מחומו של הווילון

ולכן החליטה לצאת מן המסתור. 

אותה לא עניין שהנער אוהב את שקר,

היא רצתה להראות נוכחות

ולכן הכתה את כיפת הזכוכית בפראות. 

האמת הנוקשה, שאל תוך ליבו של הנער פרצה

ואת שקר גירשה, השאירה אותו בטלטלה גמורה. 

מצד אחד, הוא לא בדיוק ידע איך להתמודד עם אמת

והעדיף את השקר הרך והמחבק. 

אך מהצד השני, הוא לא יכל להתכחש,

שחיים בצילו של שקר הם אינם חיים ולכן עם כל הכאב 

הקשיים של אמת עדיפים, בכדי שסופסוף יוכל 

להתמודד מול אתגרים אמיתיים ולהגיע להשגים ראויים. 

ימים ולילות התחבט אותו הנער ותשובה לא מצא

האם החיים הקודמים עדיפים? אותם חיים של שקרים נוחים.

או שמה האמת הקשה? שאת הדרך הנכונה מראה. 

עד היום הנער לא מצא תשובה.

יש ימים שהוא דבק באמת ויש כאלו שבהם 

אל התמימות של השקר מתגעגע וחפץ. 

ולי? אין תשובה לתת כי תאמת גם בי נטוע 

הספק, האם עדיף השקר או האמת?

האמת היא יפיפיה בררנית,

שאפילו תקריבו למענה הכל,

לא תהיו בטוחים בחסדיה

(ארתור שופנהאוור)