http://www.youtube.com/watch?v=nb0Mu5eztBg
השיר הראשון שמזכיר לי אותך,
מכל כל הרבה שירים
יש גם תמונות ישנות, של מצלמת בלאקברי בלונה פארק, ובניסיון לעשות סאן אין, והשפם של דאלי,
והבלונדיניות שהיינו, והנשיקת סנדוויץ' בשרותים עם יניב ואיך שסילקנו את סאיה משם,
ושאת נסעת לאפריקה ודיברנו בפייסבוק כאילו אנחנו החברות הכי טובות כבר מיליון שנה.
ושהיית שם תמיד, ושאני פחות
ואני מנסה להיות, ומנסה
אני באמת אוהבת אותך למרות שאני מראה את זה בדרכים משונות וזה מוזר כי אני בוכה מול המסך עכשיו.
ואיך שהשתנתי, או גדלתי, או מה שזה לא יהיה, ושאת היית חייבת גם להשתנות בעקבות זה, אם רצית או לא רצית.
וסליחה על כל כך הרבה, על כמה שאת טובה, באמת באמת משהו אמיתי וטהור, שמתכסה במגננות שהעולם עוטף אותך בהם
את היית כל מה שהייתי צריכה, ואני הייתי כל מה שאת נזקקת לו
הרגשתי איך התעלת מעל כל החברות הכי טובות שהיו לי קודם, כאילו היו קרשים קטנים.
ואני לא בן אדם שזוכר,
אבל יש כמה רגעים איתך, כאלה אפלולים שנשארו לי בתודעה (למרות שקרו לפני הרבה פחות משנה)
כמו העפרון המכני שעבר לי בזרוע בצורה צורמת לעין ולמגע
ואיך שאת בולעת הכל בעיניי השלג שלך.
ואיך שאת מתעלה אט-אט על כל הרצונות שלך,
כמו ששיקו אמר לי פעם, כשהתאכזבתי מפסל החימר החלק שלי
שלפני כן, לפני העבודה על הפסל, בטח הייתי מצפה להרבה פחות מעצמי.
ואת בתור הבלונדינית ההיא מרמת גן, בחודש אוגוסט, היית מצפה מעצמך להרבה פחות,
וכמה שהשגת וכמה שכבשת.
אני רק יכולה להודות לך, על זה שאת חלק מהעולם שלי
וסליחה על מקודם ז"א על לפני שנסעת, (אבל היי גם את לא הכי בסדר!)
אבל זה רק כי את חשובה לי, (כועסים רק על מי שאכפת לנו ממנו, אחרת פשוט היינו ממשיכים האלה ולא היה לנו אכפת, נוהגת לומר לי אחותי ברגעי העצבנות שלי על העולם)
ואני כל כך מתעצבנת עלייך לפעמים. אבל זה רק בגלל שאני מתעצבנת על עצמי.
אולי כי אני רואה את עצמי בך, אולי כי אני כועסת שאני לא מספיק שם כדי לגרום לך לעשות דבר אחר, אולי נכון יותר
אבל מה אני מבינה בדברים נכונים או לא נכונים?
חוץ מהיותי כלבה אגואיסטית,
וגם לא חברה מצטיינת,
אני אוהבת אותך ואת חשובה לי,
אז מה אם אני לא יודעת להראות את זה?! (אני מנסה להראות את זה עכשיו)
אני כל כך כמו אבא שלי פתאום, ואת יודעת כמה זה נורא בשבילי.
בכל מקרה מזל טוב
(חתיכת ברכה מקורית קיבלת)
(הרגע נזכרתי שאת לא רוצה להיות חלק בבלוג הזה, נו טוב מאוחר מידי, הרי זה עוד חלק באגואיזם המלכותי שלי שאת צריכה לסבול)
שתדעי שאת תמיד תמיד הכי הכי
הבלונדינית המהממת הזאתי שלבושה חולצת אברקרומבי צמודה בצבע פוקסיה,
שמהווה איום גדול,
על כל הכוכבים הקטנים.
אוהבת,
אני
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
