התחלתי את השנה אחרת, זאת אומרת, בן אדם אחר
אולי לא בעצם, כי בכל זאת נשארתי אותה אגואיסטית מפוזרת.
רק בסביבה שונה, באופנה שונה, עם אנשים שונים, וזה היה שינוי רציני, ושינוי טוב, אני חושבת.
אני לא זוכרת את עצמי לפני שנה, אבל לפי הדברים שאוהבים להזכיר לי שעשיתי ואיך שדיברתי ואיך שהצטלמתי ואיך שהתלבשתי,
קצת קשה לי לא להתבייש ב'אני הקודמת' אבל בסה"כ אני הקודמת הייתה אותו הבן אדם, רק עם תדמית אחרת.
ואני מסכמת את השנה הזאת בחיוך, ויודעת שאם אני חווה עצב זה רק בגלל שקרה משהו טוב לפניו,
ואם אני סובלת מאהבה חד-צדדית לפחות אני יודעת שאני אוהבת, ואם אני לא שלמה עם העבודות שלי זה רק כי אני יודעת שאני יכולה ליותר טוב.
ועשיתי הרבה שטויות השנה, אבל לפחות עשיתי.
והרבה התבגרתי בסהכ, בעיקר בגלל הדברים הילדותיים שעשיתי.
אני יכולה לסמן עכשיו וי על על כך הרבה דברים, על הרבה רשימות שכתבתי מלפני הרבה שנים.
וגם רשימות מתחילת השנה, ועכשיו אני במקום טוב, (למרות שספציפית השובע נכנסתי לעניין גרוע מאוד,
שבו הפסדתי את החבר הכי טוב שלי. ואני רק יכולה לקוות עכשיו שהכל יסתדר בסוף, כמו שכולם אומרים.)
שנה הבאה אני עולה לכיתה י' במקום מצוין, לא רק הבית ספר המדהים הזה, גם מקום טוב של חברים טובים,
שאני מודה להם על הסבלנות האינסופית שלהם אליי,
ועם בטחון קטן ביכולות האומנותיות שלי, שהיו שנה שעברה פי חמש יותר אגב.