"The deeper they look inside themselves, the more universal they become"

הרגע חזרתי מהסרט המדהים הזה, הסרט הזה משלב שתי דברים שאני הכי אוהבת בסרטים, דמיות נועזות כמו סאם (אמה ווטסון) שגורמות לי לרצות לחיות על הקצה,להנות מהרגעים הקטנים ולרצות באמת להנות מהחיים מה שאני בדרך כלל ממש לא עושה.

והדבר השני שזה משוגעים, הפרעות נפש, חבר'ה מוזרים שלא מנסים להשתלב בחברה וכמובן שיש גם רומנטיקה ובסוף יצאתי עם איפור מרוח ועיניים רטובות. הסרט מדבר על צ'רלי חמשוש מסובך וביישן שלא מצליח להסתדר בתיכון, אוספים אותו החבר'ה הפריקים של כיתה י"ב וביחד הם עוברים תלתלות ואירועים ,כמובן שיש סקס, סמים וגייז.

מה שהכי אהבתי בסרט, זה יכול להשמע קצת מוזר, אבל בדרך כלל בסרטים ברגע שיש אווירה טובה וכולם מאושרים אתה יודע שעוד רגע יבוא איזה משהו שיהרוס הכל ואז הסרט נראה לי כמו רכבת הרים מטורפת ואני לא מבינה למה עליתי עליה מההתחלה, אז בסרט הזה לא היה קטע משבר, היה גם קטעים טובים וכמובן שגם קשים אבל הם עברו טוב וחלק, והסוף של הסרט היה בדיוק כמו שסוף טוב ומרגש צריך להיות (סגירת מעגל קלאסית).

ואם זה לא מספיק משחקים בסרט קאסט מגניב ביותר של נינה דוברב מיומני הערפד, קייט וולש שהיא אדיסון שפרד מהאנטומיה של גריי, פול ראד ואמה ווטסון המעלפת (ואני לא מהפריקים של הארי פוטר בכלל), ועוד כמה פרצופים מוכרים ואי אפשר שלא להתאהב בכוכב העולה של הסרט לוגאן לרמן שמשחק את צ'רלי, ואני בטוחה שאם הייתי בת 12 עכשיו הייתי תולה פוסטים שלו בכל החדר.

לסיכום, אני ממליצה בחום ללכת ולראות את הסרט, מיד, עכשיו. כמה שיותר מהר.