"The deeper they look inside themselves, the more universal they become"

אומר 

"אני שונא את הגוף שלי

ואת ההזדקקויות 

שהוא חווה בחברה הזאת

שאני לבד ועל ושיצאתי כזאת"

ולפני השינה

ותוך כדי חלומות אני נופל

לתוך אלפים של בורות

עד מתי בבטן תמשיך

המועקה הזאת

המשתוקקת לדעת 

מה חושבים כשאני

חצי מתחבא- מתהלך ברחובות.

ושכל ההחלטות 

שבשבילי שוליות באופן תמידי

את מוחו מטרידות.

רני אומר

תוך כדי לבישה

של עשרות השכבות

חצי פוליאסטר חצי אכזבות

כי את הריק שבפנים

בכוחן מסתירות

"מעניין אם גם הן

בלילה בוכות

על הילדה האחרת

שיצאה לי כזאת."

כמקור השראה: