"The deeper they look inside themselves, the more universal they become"

איך אתם רואים את החיים? כי אצלי הכל כל כך מעורבב מבפנים שבא לי לרוקן מעצמי את הכל.

אני רוצה לחיות בסרט עם התחלה מבאסת, עלילה מותחת וסוף טוב עם סגירת מעגל, אפשרי?

הלוואי שלא הייתי אני עכשיו, אולי מישהו אחר, רק לכמה ימים,

כזה שלא עוסק במיניות באומנות או במחשבה פילוסופית שאף אחד לא מסוגל להבין,

ואני גם לא מסוגלת לבטא מספיק ברור כדי שיבינו. 

אני רוצה להיות כזה מישהו שמאמין באלוהים כי זה מה שאמרו לו, וכי ככה העולם, וככה צריך לחיות אותו, בלי לשאול שאלות, בלי לחשוב, בלי להבין.

לפעמים אני מסוגלת לראות את עצמי בגיל 20 חוזרת בתשובה.