"The deeper they look inside themselves, the more universal they become"

זאת העבודה שלי בשביל התערוכה השנתית של מגמת האומנות שלי בבית הספר, הנושא שנתנו לנו הוא "מסגרת", לקחתי את זה לכיוון "מסגרת מינית", בעצם ניסיתי להציג את הנורמה "הטבעית" לנטיה מינית והגדרתה בחברה בצורה פרובוקטיבית ומטאפורית

בעבודות הראשונות עם הביצים אני מעבירה ביקורת על תפקיד האישה במסגרת הנורמה המינית, האישה, שצריכה לבשל ולייצר ילדים קונטציה של, מה שניסיתי להביא לידי ביטוי בעבודות עם הביצה הסטראוטיפים המינים המובהקים בתרבות הטרנסג'נדרית וההומוסקסואלית בחלקה או לנטיה מינית, בנוסף ביקורת על כך שהחברה לא מספיק רגישה לנושא שינוי מגדרי,  דבר מתבטא באמצעות ביצות העין על החזה בתמונה השלישית, תוך כדי חסימת העיניים, בעצם איבוד הזהות האינדיבידואלית של האדם בחברה ובתוך החוקים המגדרים שלה. בתמונה עם הבננה והילדות ניסיתי להעביר באופן מובהק את המסגרת הבנלית של החברה, שאישה צריכה לאהוב בן, כמו שהחברה מחנכת  כמו בכל מקום בסיפורים, בו מגיל צעיר מחנכים אישה לאהוב גבר, כפי שרואים בעבודה הרביעית, גם אם היא אינה מעוניינת בכך. על כך שמגיל צעיר מחנכים למסגרת אחת נורמלית מגדרית. בתמונה השביעית מדובר על אותו הטרנסג'נדר שנאבק בעצמו ובזהות שלו, רן הירש מתמודד עם עלמה, שהוא לא מרגיש שום קשר אליה אף על פי שנולד לתוכה.

וככה זה נראה

ורן הוא השמאלי

הרוב צולם במהלך יום מגמה במוזיאון תל אביב וביתן הלנה רובינשטיין.

והנה השיר החדש של ארקטיק מאנקיז (!)

יאללה חופש סוף סוף!

מחנה אומנות זה מין טיול שנתי כזה של המגמה שלי (מגמת אומנות), ארבעה ימים מפוצצים של רק אומנות, אוכל וקצת שינה,

היה באמת כיף, אני לא חושבת שאי פעם עשיתי משהו שיכול להתעלות על האווירה המדהימה במחנה.

בחלק הראשון של התמונות השתמשתי במצלמת פילם ישנה של קאנון שהייתה שייכת לאבא שלי עם פילטרים ישנים (פילטר המשלש, פילטר מרחיב, ופילטר צהוב)

שאר התמונות, החל מהתמונה הצבעונית עם הבלונים הן ממצלמת הריפלקס שלי, עם הרבה עריכה של פוטושופ וגם קצת פיטרים ששמתי על העדשה.

פילם-

היא מהאנשים האלה ששווה להוציא עליהם את כל הפילם בעולם



אין לי מושג איך התמונה הזאת קרתה, אבל היא קסם.



בתרגיל ציור חי.



מי שצילמה אותנו לא הבינה שצריך לכוון פוקוס :(

טלי בדיוק מצמצה או מה שזה לא יהיה, אבל לא אכפת לי!

עם הפילטר המשלש



עם הפילטר המרחיב



עם הפילטר הצהוב

כבר מהמצלמת ריפלקס-



סדנת תאורה



השתעשנו עם המקרן



לילה טוב






חדר אוכל






פילטרים

והנה אני

וזהו, מקווה שאהבתם.

שבת שלום?

והנה ניב שאני מאד מעריכה שצילם גם במחנה.

עריכה:

אניי רוצה קודם כל להגיד שעד לפני כמה חודשים זה היה סוג של בגדר חלום או פנטזיה להיות במומלצים,

וזה פשוט אדיר, אני חייבת להגיד שזה כבוד עצום בשבילי להיות במומלצים, ועוד ככה, אין דבר יותר מגניב מזה!

אני ממש מאושרת מזה ותודה רבה למי שצריך להודות, ולכל החבר'ה המצולמים 

(זה נשמע כמו נאום אוסקר)

טוב, אז חיים נפלאים, שבוע בסדר?

התחלתי את השנה אחרת, זאת אומרת, בן אדם אחר

אולי לא בעצם, כי בכל זאת נשארתי אותה אגואיסטית מפוזרת.

רק בסביבה שונה, באופנה שונה, עם אנשים שונים, וזה היה שינוי רציני, ושינוי טוב, אני חושבת.

אני לא זוכרת את עצמי לפני שנה, אבל לפי הדברים שאוהבים להזכיר לי שעשיתי ואיך שדיברתי ואיך שהצטלמתי ואיך שהתלבשתי,

קצת קשה לי לא להתבייש ב'אני הקודמת' אבל בסה"כ אני הקודמת הייתה אותו הבן אדם, רק עם תדמית אחרת.

ואני מסכמת את השנה הזאת בחיוך, ויודעת שאם אני חווה עצב זה רק בגלל שקרה משהו טוב לפניו,

ואם אני סובלת מאהבה חד-צדדית לפחות אני יודעת שאני אוהבת, ואם אני לא שלמה עם העבודות שלי זה רק כי אני יודעת שאני יכולה ליותר טוב.

ועשיתי הרבה שטויות השנה, אבל לפחות עשיתי.

והרבה התבגרתי בסהכ, בעיקר בגלל הדברים הילדותיים שעשיתי. 

אני יכולה לסמן עכשיו וי על על כך הרבה דברים, על הרבה רשימות שכתבתי מלפני הרבה שנים.

וגם רשימות מתחילת השנה, ועכשיו אני במקום טוב, (למרות שספציפית השובע נכנסתי לעניין גרוע מאוד,

שבו הפסדתי את החבר הכי טוב שלי. ואני רק יכולה לקוות עכשיו שהכל יסתדר בסוף, כמו שכולם אומרים.)

שנה הבאה אני עולה לכיתה י' במקום מצוין, לא רק הבית ספר המדהים הזה, גם מקום טוב של חברים טובים,

שאני מודה להם על הסבלנות האינסופית שלהם אליי,

ועם בטחון קטן ביכולות האומנותיות שלי, שהיו שנה שעברה פי חמש יותר אגב.