לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"The deeper they look inside themselves, the more universal they become"


?c'est dommage, oui

Avatarכינוי: 

בת: 27

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

2+2=5


מאז שהתחלתי ללמוד מתמטיקה היו לי קשיים, אני זוכרת שבכיתה א' או ב' פתרתי שיעורים עם אחת הסייעות במועדונית, היא שאלה אותי מה זה 5 ועוד עשר ואמרתי לה חמישים, היא לא הפסיקה לשאול, "5 ועוד עשר" -"חמישים", "5 ועוד עשר" -"חמישים" ככה אולי חצי שעה עד שהבנתי שזה בעצם 15, ואני חושבת שהיא אפילו רמזה לי שזה לכיוון העשרה. לא הייתה לי מוטיבציה, לא האמנתי שאני יכולה ללמוד כי לא הצלחתי לפתור תרגילים, לא הייתי מכינה שיעורי בית, כל יום אמא הייתה שואלת אותי אם יש שיעורים והייתי אומרת לה שלא, לפני מבחנים סבתא שלי הייתה יושבת איתי חזק והייתי קולטת מה שהייתי קולטת, עד אמצע כיתה ג' בו נסעתי עם המשפחה לגרמניה, ללא ברירה נאלצתי לקחת ספרי מתמטיקה, ואבא שלי כלכלן ורואה חשבון במקצוע פתר איתי חוברות שלמות עד שקיבולת הדמעות שלי נגמרה, אבא אומר שעד אותה הנסיעה לא ידעתי מה זה ארבע כפול שתיים.

אבא היה יושב איתי לפני כל מבחן ומבחן עד כיתה ח', ואני, שסובלת מהפרעת קשב קשה שלא אובחנה, וקושי פסיכולוגי שהתפתח עם השנים לכל דבר עם מספרים, בכיתי את נשמתי עד שלא היה כבר מה, מקיאה נוסחאות ומקבלת בקושי שמונים. בשנתיים האחרונות עקב טיפול פסיכולגי שאני עוברת וכדורי רטלין אבא כבר לא במסגרת המתמטיקה וללא ברירה נאלץ המתמטיקאי הדגול לשלוח את בתו הקטנה ל3 יחידות.

עכשיו, אני בכיתה י', מחר יש לי מתכונת ראשונה במתמטיקה, ובחודש הבא אעשה שתי בגרויות, ואני תוהה למה.

למה אני צריכה ללמוד את זה? למה נוסחאות במתמתיקה הולכות לקבוע לי את המעמד בחיים? כשאהיה גדולה ארצה לעסוק באומנות, אני לא חושבת שאני צריכה את זה בשביל זה, אני לא צריכה שהדבר אני הכי גרועה בו בעולם יהיה מדד להצלחה שלי, אני שואלת הרבה מורים למה אני צריכה לדעת מתמטיקה והם אומרים לי שזה משפר את החשיבה המתמטית, אז עם כל הכבוד אני לא רוצה חשיבה מתמטית! לא רוצה להיות רובוט! רוצה חשיבה אומנותית מופשטת כמו שאני מנסה לטפח וגם אם כן רציתי, כאילו שנוסחאת הושרשים או סינוס או טאנגנס יעזרו לי לשפר משהו, בחיאת ראבק.

אפשר להגיד אותו דבר עם היסטוריה, אני נורא אוהבת היסטוריה, אבל איך שמלמדים היסטוריה במערכת החינוך זה זוועה.. קיבלתי השנה מורה לא כל כך מעניין למקצוע, נדמה כי הוא בעצמו לא רוצה להיות שם, הוא הכתיב לנו חומר מספר הלימוד, ורק לפני חודש קיבלנו את המיקוד לבגרות בו הורידו נושאים רבים משלמדנו והוסיפו כאלה שלא נתנו אליהם דגש, ואני לא מבינה למה אני צריכה להקיא את החומר הדי משעמם הזה (ברצינות עד כמה אפשר ללמוד על כמה העם היהודי מסכן) במקום אולי למצוא בו עיניין או משהו כזה, טוב כנראה אני מבקשת יותר מידי, כך גם במחשבת ישראל, לשון (שהורידו בו במיקוד את שם המספר, דבר שמגוחך לדעתי, כי מה יותר חשוב לדעת את ביניין חפיץ או לדעת איך לדבר נכון עברית?) וכו.
מחר יש לי מתכונת ראשונה במתמטיקה, ואני עוד לא יודעת שתי נושאים שלמים, וכבר חודש אני לומדת באינטנסיביות מתמטיקה, כנראה שאתחיל את המבחן ממאה במקרה הטוב. אני מעוצבנת, אני מיואשת, אני לא מאמינה שיש לי סיכוי להצליח, למרות שחשבתי שיש לי.

אבל זה רק מתמטיקה נכון? יהיה טוב, נכון? אז אקבל ציון נמוך, כמו שקיבלתי כל חיי, זה בטוח יגרום לי להאמין בעצמי וביכולות שלי, כמו ביסודי, אוהב את מערכת החינוך הנפלאה, ארגיש גאה שגרמתי לאבא לחשוב שיצא ממני משהו. כנראה שפשוט אפתור תרגילים עד שלא יוכל יותר, ואשלים עם העובדה שיש דברים שאני לא טובה בהם, ויש דברים שאני טובה יותר, כמו אומנות, מזל שאני לומדת אומנות בבית ספר וחבל שזה לא ממש משנה משהו לאבא.

 

נכתב על ידי , 22/4/2013 14:56   בקטגוריות פסימי, שחרור קיטור, בית ספר, ביקורת  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תאורת חלון









שבוע טובבבבבבב או משהו כזה
עריכה:


זה היה בשיעור מתמטיקה, אני חושבת על כמה שהחיים שלי בזבל,
אני נכנסת לישרא מהאייפון ומגלה שאני במומלצים, לא מעניין אותי כלום ואני צורחת לחברה שלי בצד השני של הכיתה 
"אני במומלצים!!!!!" המורה שלחה אותי להרשם על הפרעה, אבל לא היה אכפת לי מכלום, הלכתי וחזרתי כל הדרך בחיוך לשון
נכתב על ידי , 28/1/2013 14:16   בקטגוריות צילום, אומנות חזותית, בית ספר  
54 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיכום שנה


התחלתי את השנה אחרת, זאת אומרת, בן אדם אחר

אולי לא בעצם, כי בכל זאת נשארתי אותה אגואיסטית מפוזרת.

רק בסביבה שונה, באופנה שונה, עם אנשים שונים, וזה היה שינוי רציני, ושינוי טוב, אני חושבת.

אני לא זוכרת את עצמי לפני שנה, אבל לפי הדברים שאוהבים להזכיר לי שעשיתי ואיך שדיברתי ואיך שהצטלמתי ואיך שהתלבשתי,

קצת קשה לי לא להתבייש ב'אני הקודמת' אבל בסה"כ אני הקודמת הייתה אותו הבן אדם, רק עם תדמית אחרת.

ואני מסכמת את השנה הזאת בחיוך, ויודעת שאם אני חווה עצב זה רק בגלל שקרה משהו טוב לפניו,

ואם אני סובלת מאהבה חד-צדדית לפחות אני יודעת שאני אוהבת, ואם אני לא שלמה עם העבודות שלי זה רק כי אני יודעת שאני יכולה ליותר טוב.

ועשיתי הרבה שטויות השנה, אבל לפחות עשיתי.

והרבה התבגרתי בסהכ, בעיקר בגלל הדברים הילדותיים שעשיתי. 

אני יכולה לסמן עכשיו וי על על כך הרבה דברים, על הרבה רשימות שכתבתי מלפני הרבה שנים.

וגם רשימות מתחילת השנה, ועכשיו אני במקום טוב, (למרות שספציפית השובע נכנסתי לעניין גרוע מאוד,

שבו הפסדתי את החבר הכי טוב שלי. ואני רק יכולה לקוות עכשיו שהכל יסתדר בסוף, כמו שכולם אומרים.)

שנה הבאה אני עולה לכיתה י' במקום מצוין, לא רק הבית ספר המדהים הזה, גם מקום טוב של חברים טובים,

שאני מודה להם על הסבלנות האינסופית שלהם אליי,

ועם בטחון קטן ביכולות האומנותיות שלי, שהיו שנה שעברה פי חמש יותר אגב.

 

נכתב על ידי , 26/6/2012 00:03   בקטגוריות אומנות חזותית, צילום, תלמה ילין, שחרור קיטור, בית ספר, אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קולאג' של פוליסטירן


הידעת? פוליסטירן היא מילה נרדפת לקלקר.
היום היה שיעור פיסול ופיסלנו בקלקר וכמובן שצילמתי במצלמת הבלאקברי המתקדמת שלי (בקרוב מצלמת ריפלקס,הללויה!)


חנוצק'ה בקלוזאפ

ענבר בשלג


אין מילים.
חבל האיכות :/

הנה שיקו!

והנה התוצאה!!
לקח לי הרבה זמן להכין את זה

וגם הייתי חייבת ללכת שרותים אבל חשבתי שאם אני ילך אז יגמר לי ההשראה.. :/
וגם אני עובדת בצייר דרך אגב,
בחיים לא היה לי פוטושופ למרות שתמיד רציתי. 
שבוע טוב חיוך 
בתקווה למצלמה.. (: 

נכתב על ידי , 9/1/2012 23:40   בקטגוריות צילום, בית ספר  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדני קטני. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דני קטני. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)