לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

Skype:  antichrist1011 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

תעמיד פנים שיש לך איברים אחרים והכל יהיה בסדר.


שינויים יוצרים גלים של ריאקציות.

מחר אסתפר,

ולפחות איראה מעט קרוב יותר

למי שאני.

הלוואי שלא יחטטו לי במכנסיים.

 



 

נכתב על ידי , 13/10/2015 01:40   בקטגוריות ביזארי, גוף, דיספוריה מגדרית, הקלה, כמיהה, נפש, פחד, צורך, רגש, רצון, שונות, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התחדשות.


"אנחנו מחכים לך. מתרגש?"

כן.

תמיד חיכית ליום הזה.

ידעת שזה יבוא,

ספרת את הימים עד התאריך

הזה.

אתה ילד גדול.

אתה ילד גדול,

והתחפושות קטנות עלייך.

אמא לא לידך,

ואין צורך, למרות שלא היה

מזיק לשמוע מילה טובה ממנה.

 

בחרת לך בקפידה את

הדברים ששווים התקוממות

משך שנים.

אתה עדיין אותו אדם,

אישיותך אינה השתנתה.

אתה מזיע,

אתה רועד.

אתה נכנס לשם

בתחפושת,

יוצא כמו מי שתמיד היית,

יודע שאולי יפסיקו לדבר איתך

אבל זה בסדר,

 

כי מי שאוהב אותך יישאר.

אתה מתקן את מינך.

אבל המין החדש לא משנה

את התחביבים,

האמונות.

הוא לא משנה אותך.

נכתב על ידי , 3/10/2015 14:07   בקטגוריות גוף, דיספוריה מגדרית, הקלה, כמיהה, נפש, תהייה, תודעה, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



היום הוא יום נדיר במיוחד.


היום הגבריות והנשיות שבי התערבבו.

הבוקר הרגשתי נשית מספיק כדי לגעת,

ולא נרתעתי.

וכרגע אני רוצה להיעלם ולהיוולד מחדש כגבר,

או לא להיות כלל.

היום כתבתי לו "אני אוהבת אותך",

במקום "אני אוהב אותך."

ועכשיו אני הכי גברי בעולם

ואני אפילו לא יודע להסביר את זה.

אולי צריך לחזור להפרדה בנקודות?

נכתב על ידי , 1/10/2015 17:14   בקטגוריות גוף, דיספוריה מגדרית, ביזארי, רגש, נפש, תהייה, תסכול  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הריטואל.


אני קם מהשינה ופושט את הפיג'מה.

מסתכל במראה ומרגיש יאוש שאין כדוגמתו. הדמעות צורבות בזווית העין וגוש עצום מונע ממני לדבר. לחשוב. לנשום לרווחה.

"תראי מה קניתי לך!" אמא אומרת.

בגדים נשיים- שמלה לשבת, סוודר וורוד, כמה צפוי.

כל מה שאני באמת רוצה הוא חליפה ועניבה, זיפים, ולפעמים גם זין.

מתי אסתכל במראה ואחייך?

לפעמים אני עייף כל כך מהרגשות האלה.

לפעמים אני רוצה שמישהו יעמוד איתי מול המראה, יפשיט וילטף אותי.

באופן לא מיני. באופן פשוט.

"תראי איזו יפה את."

ופעם אחת, לא ארגיש צורך לתקן.

פעם אחת לא אהיה חייב להגן על עצמי.

נכתב על ידי , 15/9/2015 20:15   בקטגוריות גוף, דיספוריה מגדרית, תסכול  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
6,038
הבלוג משוייך לקטגוריות: גאווה , סקס ויצרים , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנטי כריסטוס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנטי כריסטוס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)