וואו, מי שהיה בהופעה של אינפקטד והדג נחש שלשום יבין למה אני עד עכשיו מבואסת שאני יושבת עכשיו בבית ושההופעה הזאת לא נמשכה לנצח! ההופעה הכי טובה שהייתי בה בחיים- 5 שעות שרקדתי כמו משוגעת ולחשוב שבהתחלה בכלל הייתי שיכורה מתה ופשוט נתקעתי באנשים חחח בטח שנאו אותנו
אז הצלחתי אשכרה להגיע לשורה ראשונה (!) כי אחת מאלה שבשורה ראשונה הציעה לי מקום!! והיא לא מכירה אותי בכלל! אנשים טובים באמצע הדרך
כל כך אוהבת מוזיקה וכל כך אוהבת את השחרור הזה בהופעה טובה כשאפילו שאני עייפה מתה אני לא מצליחה להפסיק לרקוד אני חייבת מסיבת טבע ואחת טובה..
אז הייתי עם "ההוא" אתמול בים בלילה, ומפתיע (לא ממש) הוא לא ניסה כלום.. הוא היה חמוד ונשמה כמו תמיד ואני מבינה למה אני נמשכת אליו, אבל אני מתחילה לפתח פה רגשות וזה מתחיל לכאוב שהוא בא פעם בשבועיים ואין לו ביצים אפילו לנשק אותי.. כאילו באמת, מתי הפכתי להיות הגבר החרמן בקשרים? חח
בכל מקרההה, אני יושבת עכשיו עם חצי חיוך למרות שיש לי מתכונת ובגרות שבוע הבא, ולמרות שאני עוברת מעבודה לעבודה עכשיו שאני חייבת להגיש מחר.. משהו בהופעה הזאת שיחרר אצלי איזה בורג במוח, הבורג ששולט על הפסימיות והלחץ.. העולם כזה יפה והחיים עוד לפניי, ואני יודעת שהוא זה שמפסיד מזה :) כשזה יבוא , זה יבוא
"בואי בלי פחד, קחי אותי ככה.." אני שומעת את זה בלופים כל היום ואת השורה הזאת צרחתי שלשום בהופעה, צעקה כזאת באמת מהלב.. הרגשתי כמה אני רוצה שזה יהיה ככה, שהוא לא יפחד, שייקח אותי ככה, כמו שאני. ובאותה מידה רציתי להרגיש ככה כלפי מישהו, כי כבר מזמן לא מצאתי אחד כזה שאני רוצה איתו משהו רציני למרות הכל.. למרות כל מה שלא תואם את מה שאני מחפשת.. ו"ההוא", הוא לא עונה על חצי ממה שאני רוצה, ובכל זאת שמתי הכל בצד והלכתי על זה. אבל די, אני לא יכולה להיות עם מישהו שלא יוזם, אני צריכה שהוא יהיה חרמן כמוני בנוסף להכל, ושיידע ליזום בעצמו גם :) אז ביי...?
הייתה לי היום מין שיחת נפש עם אמא.. אחת מהשיחות האלה שגורמות לי להמשיך לתהות ולחשוב כל שאר היום.. היא אמרה לי משהו לגביי, לגבי מה שאני רוצה באהבה, שהאמת שכבר שכחתי שאני רוצה מרוב שבחיים לא מצאתי אחד כזה.. כאילו כבר וויתרתי על האפשרות שמגיע לי שיהיה לי אחד כזה. יש משהו שלא יצא לי עדיין לחוות, וזה להיות עם מישהו, שיכול להיות איתי ברגע מסויים ושבאמת לא יהיה לו אכפת מאף אחד אחר או משומדבר, ורק יירצה להעביר איתי את אותו הרגע. יש לי מין רצון כזה לשכב לידו על הדשא, להינות איתו, ולדעת שאין לו בעיה להקדיש לנו יום שלם, כאילו רק שנינו בעולם.. ובינתיים חוויתי רק אכזבות בעניין הזה. תמיד קיבלתי מהצד השני מין תחושה שאני בחיים לא עדיפות ראשונה, שהוא מכניס אותי בין תכניות שלו, ואת התחושה הזאת קיבלתי במיוחד מהאקס שלי. כשאני חושבת על זה, גם "ההוא" מתנהג ככה,.. אז בשביל מה אני בכלל צריכה את זה? נראה לי שהגיע הזמן שאני לא אתפשר כל כך ואחפש את מה שאני יודעת שמגיע לי, כי אני באמת לא חושבת שזאת בקשה מוגזמת.. זה בעצם רק לבקש שיאהב אותי מספיק..
נראלי שזה בין הפעמים הראשונות שאני ניצבת מול החלטה כל כך רצינית ואחרי כל כך הרבה חשיבה עדיין לא יודעת מה אני רוצה מעצמי ...
אז הייתי צריכה לבחור בין לוחמת חילוץ והצלה למודיעין אלקטרוני מוטס ובחרתי את הלוחמת. הייתי בטוחה באותו רגע שלוחמת זה בדיוק מה שאני רוצה, כי כבר שנתיים שאני מחכה לרגע שאני אוכל להיקרא ככה ולהיות לוחמת ולהתגייס לתפקיד לחימה..
אבל פתאום התחלתי להפנים שגם מודא"ל זה לא רע בכלל, ואפילו נחשב לאחד התפקידים הנחשקים לבנות, והתקבלתי אליו!
אז אולי אני טיפשה שוויתרתי על התפקיד ככה ?!
אולי אני אצליח להחזיר את האפשרות לבחור ולהחליף, אבל אם אני רוצה לעשות את זה אני חייבת לעשות את זה עכשיו, בזמן הקרוב!
אני כל כך מבולבלת ופתאום חושבת שאולי לחימה זה באמת לא בשבילי, ושאני אוהב יותר את החשיבה והמודיעין, חוץ מזה שזה שנתיים ולא שלוש, שעד עכשיו חשבתי שזה לא משנה לי, אבל אולי בעצם כן?
בבקשה תעזרו לי כבר כואב לי המוח מלחשוב ולנסות להגיע לתשובה לעצמי של מה אני רוצה בכלל.
ובבקשה לא תשובות כמו "רק את יודעת מה את באמת רוצה" כי זה לא עוזר, וזה לא נכון כי אני לא באמת יודעת חחח
עריכה (15:33)
יהיה טוב כנראה יש סיבה לזה שב10 דקות שהיו לי בחרתי בתפקיד הזה. יהיה טוב..
היה לי שבוע מאוד טעון.. ומוזר שרק עכשיו אני יושבת וכותבת על זה פה, בד"כ אני מרגישה מין צורך עוד באותו היום לפרוק.
ההגדרה שלי לתחילת השבוע הזה היא בשישי, כשנהייתי חולה פתאום- מחלה שנמשכה אשכרה 4 ימים!!
ידעתי שהשבוע הקרוב הוא שבוע חשוב מדי והעובדה שאני חולה רק דופקת אותי בטירוף.
ביום שישי הייתי אמורה ללכת עם חברות למסיבת רחוב בתל אביב ונאלצתי לוותר כדי לא לחלות עוד יותר
ביום ראשון עדיין הרגשתי נורא, ונאלצתי לבוא בכל זאת לבית ספר כי המורה נזכרה להודיע ערב לפני שהיא שכחה לציין שיש מבחן (גם כן בית ספר דפוק).
חייבת לציין שלא את כל הסופש "ביליתי" בבית כמו מסכנה עם מרק כי הייתי צריכה להקליט עם המגמה ולהתאמן על קטע י"ב לערב מגמה במוזיקה מחוסר ברירה.. הערב מגמה היה אתמול+בגרות בספורט ב7 וחצי בבוקר! לקחתי אלפי כדורים ב4 ימים האלה מה שגרם לזה שבשני בבוקר הייתי הרבה פחת חולה אבל עדיין עם ליחה ואף סתום מה שהקשה עליי בטירוף בריצת 2000, אבל עברתי את הבגרות ואני מניחה שיהיה בסדר עם הציון :)
לערב מגמה לא היה לי כוח בכלל! כל כך תקוע, ואני בכלל לא מתה על המגמה השנה אני מרגישה טיפה אאוטסיידרית למרות שאני מרגישה שדי אוהבים אותי.. אני פשוט כבר לא מרגישה צורך לנסות להתחבר, אין לי מושג למה.
בקטע י"ב של התיכון השני הם השתמשו בהקלטה של היבניקים של שנה שעברה, שהסולן שם ששר באותו קטע הוא האקס שלי (אולי המיתולוגי, לא סגורה על זה). כבר עברה שנה וחצי מאז שנפרדנו, והיינו כולה חצי שנה, אבל רציתי אותו מכיתה ח'. הייתי באמת בטוחה שהתגברתי עליו כי אני לא חושבת עליו בכלל ואפילו שחבר לא היה לי אחריו, סטוצים אפשר לספור על יותר משתי ידיים. ובכל זאת, כאב לי הלב כששמעתי את הקול שלו בהקלטה, נראה לי שמגעגועים.. אז שלחתי לו היום הודעת התייעצות לגבי תפקיד בצבא, אופס?
אגב!! התקשרו מהצבא שלשום והייתי צריכה לבחור בין שני תפקידים שהתקבלתי אליהם- מודא"ל ולוחמת חילוץ והצלה. אז.. כנראה שאני לוחמת חילוץ והצלה :)
קיבלתי המון מחמאות אז היה לי קצת טוב על הלב כי אני שונאת במה (למה לעזאזל אני זמרת? חח) ואפילו נהניתי טיפה, מודה ;)
עכשיו אני בדיוק באמצע חרישה מטורפת למועד ב שיש לי מחר בביולוגיה - תחזיקו אצבעות שאני אקבל ציון טוב!! התחלתי ללמוד רק היום בגלל שלא היה לי זמן לפני
ואני עדיין תוהה, למה בחרתי ללכת בשמלת מיני שחורה צמודה אתמול לערב מגמה אחרי שטיפה השמנתי ולא הרגשתי בנוח בשיט? היגיון בחורה מפגר למדי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
מה קורה פה ממתי זה ברמה כזאת?!
אני חייבת מסיבת טבע ואחת טובה..
כינוי:
Feel again