החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

כבר מתחילת החודש מסתובבת עם כעס בפנים. כעס מבעבע, שרק מחכה להזדמנות לפרוץ החוצה. 

מפנטזת שאני מטיחה בך את כל העלבון והכעס שמצטברים. 

ומצד שני, לא מבינה למה אני עדיין חושבת על זה בכלל. איך אני נותנת לך תשומת לב במחשבות שלי. למה מגיעה לך בכלל עוד מחשבה אחת ממני כשנעלמת ככה, אחרי שנתתי לך את הנשמה שלי. את הכל נתתי לך ביומיים האלו. 

אבל זה מכעיס אותי יותר מידיי בשביל שאני אתעלם מזה ואעבור הלאה. זה יותר ממעליב, גם זה שהעזת להאשים אותי בטעויות שלך. כן, זאת היתה טעות שלך שלא דיברת איתי דוגרי בזמן אמת.  

אני יודעת שאת קוראת פה, כמו שאני קוראת אצלך. 

והר הגעש הזה שמצטבר שם יתפוצץ ימתישהו. ואז אני אפסיק להיות נחמדה. 

כדאי שזה לא יקרה.