רציתי לכתוב פוסט אחר, אבל זה נראה לי יותר חשוב.
עכשיו קראתי על הצעת חוק שתאפשר לחולים כרוניים לקבל מרשם רופא ולהתאבד. זה מעולה. יחסוך הרבה למשפחה ולסובבים ולאותו אדם בעצמו.
אני לא הייתי רוצה להגיע למצב שאני נטל על מישהו. בכל מקרה, כנראה שגם לא יהיה מי שיטפל בי.
זה צעד קטן לקראת המצב הרצוי מבחינתי- להפסיק את הגינוי הגורף הזה להתאבדויות.
לא הגענו לכאן מבחירה. אישית, לא שרע לי ממש בחיים, אבל אם היתה לי זכות בחירה, לא יודעת אם הייתי בוחרת לבוא לעולם שוב.
וזאת אחת הסיבות שאני לא רוצה ילדים. לא רוצה להחליט בשביל יצור כלשהו לבוא לעולם הזה.
הכיוון שאליו הולך העולם הזה מעורר בי חלחלה. מדברים על כדורים שיכילו אינטרנט שנוכל לבלוע אותם וככה להיות מחוברים כל הזמן. בגוגל כבר עובדים על זה ברצינות. גם ככה הסרטן הוא מבין המחלות הנפוצות ביותר. אז אם זה יקרה... כל אדם בעולם יחלה מתישהו בסוג כלשהו של סרטן.
גם המשקפיים של גוגל.. זה ממש קרינה ישירה למוח.
שלא לדבר על זה שעוד כמה עשורים ייגמרו כל מיני חומרים שאני לא זוכרת את שמם כרגע, שעוזרים לדשן את הירקות והפירות. אז כבר עכשיו עובדים על אוכל מהונדס. לא רוצה לאכול שום דבר מהונדס.
אז אני מקווה שההצעה הזאת תעבור. ומקווה שהשלב הבא יהיה אופציה לשרוף את הגופה. כי אם הגענו לבנייה של קברים בקומות, זה כבר איבד את כל הפואנטה של מאפר הגעת ואל אפר תשוב.
אני חושבת שכל אדם ראשי לבחור מתי לסיים את חייו, גם אם הוא לא חולה כרוני. כמו שכל אדם ראשי לבחור איך לחיות את חייו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
