החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

יש אמרה כזאת, שכשאנחנו משלמים על דברים אנחנו יותר מעריכים אותם.

אני לא חושבת שזה נכון. או לפחות, זה לא נכון לגבי.

דווקא דברים שאני מקבלת בחינם יותר מוערכים בעיני. כי כשאני מקבלת משהו, אני יודעת שאותו אדם שנתן, התכוון לתת *לי*, ספציפית, או לקבוצת אנשים שאני משתייכת אליה, תלוי בדבר הניתן.

לעומת זאת, משהו שנקנה, הוא נקנה כי אותו אדם התכוון למכור אותו. לא משנה למי, העיקר שזה יהיה מישהו שצריך את המוצר הזה. והוא (או היא, כמובן) מוכרים אותו כדי להרוויח עליו. ולא משנה כמה הרווח, אבל הכוונה במכירה היא בדרך כלל להרוויח. גם אם הכספים הולכים לתרומה, זה עדיין בכוונה להרוויח, כדי שיהיה כמה שיותר לתרום. 

כשמוכרים משהו כדי להרוויח, בד"כ, כמעט אין מחשבה על הקונה, אלא רק על הצורך שהמוצר הזה נועד למלא.

לעומת זאת כשנותנים דברים, חושבים הרבה על האדם שנותנים לו.

תמיד כשקיבלתי דברים בחינם, הם היו הרבה יותר מוצלחים מדברים שקניתי ואם זה דברים פיזיים- אהבתי אותם הרבה יותר.

מה אתם אומרים?