החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

יש לי מנהג כזה, שאם אני בבית בזמן הצפירה, אני תמיד אעמוד ליד החלון. מסקרן אותי תמיד לראות את התגובות של אנשים.

השנה ביום השואה, שהייתי בבית שלי, מישהי יצאה מהבית שלה חמש דקות לקראת הצפירה, נכנסה לרכב ונסעה. כיאלו לא עוד חמש דקות צפירה והיא במילא תצטרך לעצור.

היום בבוקר מישהו עצר את הרכב בצד שתי דקות לפני הצפירה, הוא חכם. המכוניות האחרות עקפו אותו, כמובן. כאילו שתי הדקות האלו יעזרו במשהו.

לאן אתם ממהרים? כאילו, ידוע שעוד חמש דקות צפירה, אז מה זה כבר משנה? למה לא לכבד, לעצור לפני, או לא לצאת מהבית לפני?

יש אנשים שלא ברורים לי.