החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

אתמול חשבתי על זה. החיים שלי נראים מושלמים מידיי. העסק שלי סוף סוף מתחיל לפרוח, יש לי חתול, דירה. כאילו כל מה שצריך.

אז אני בחובות ואין לי זוגיות וגם חיי החברה שלי לא משהו, אבל אלו בעיות שאני מכירה ויודעת להתמודד איתם. כי אתמול הבנתי שהאמונה שלי היא שאי אפשר שהכל יהיה מושלם כי משהו חייב להדפק בסוף ואם הכל יהיה מושלם אולי בסוף אחלה או יקרה משהו שאני לא אדע איך להתמודד איתו. 

אז ככה לפחות אני יוצרת לעצמי בעיות שאני מכירה ואין לי בעיה להתמודד איתם..

והיום היתה לי פגישת הדרכה שבפעם הראשונה היתה אצלי בבית. היה מאוד משעשע בגלל צ'אק, שעלה על השולחן וכמעט שתה לה מהמים.

אני צריכה ללמוד לחנך אותו אם אני רוצה לעשות פגישות בבית, כי זה קצת מקשה על הריכוז.

הפגישה עצמה היתה מאוד מעניינת, ואני מרגישה שאני משתפרת בקטע הזה. זה כיף לי. וגם הרווחתי הכי הרבה שהרווחתי עד היום להדרכה, שזה בכלל כיף.

אני קצת מרגישה איפשהו שכל זה חיים של מישהו אחר.. כי מה, אני? מדריכה? מלמדת אנשים? והם משלמים לי כסף על זה? לא ברור לי עדיין שזה קשור אלי כל הדבר הזה.. אבל הנה, קשור גם קשור. 

ואני לא רוצה לדבר יותר מידיי, אבל אני אופטימית במיוחד לגבי החודש הזה.. כיף לי.

באמת שכיף לי.

והיום חברה אמרה לי שהיא מרגישה שבת הזוג שלי תהיה לקוחה שלי. אמן שזה יקרה. אמן אמן אמן. אני מעדיפה להיות עם עצמאית, כי רק עצמאית מבינה את המנטליות של עצמאית..

זהו.

בנימה אופטימית זאת- צ'אק ואני מוסרים שבת שלום. :-)