החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

היום התחלתי לעשות סיכום של השנה שחלפה, של גיל 31, כי היומולדת עוד שבוע בדיוק. 

פתאום חשבתי לעצמי- ואו. בתחילת השנה לא ידעתי שבסופה אשב בסלון של הדירה שלי(!), בספה נוחה ואכתוב בזמן שהחתול שלי ישן לידי.

ובכן, זה בדיוק מה שקרה.

ואז חשבתי לעצמי שואו, יש כל כך הרבה אנשים עכשיו ששוכבים על חתיכת קרטון באמצע הרחוב, אין להם שום סיכוי להיות מוטרדים משכנים מעצבנים, או מדירה שלא מעוצבת משהו, או מעסק כושל, או ממישהי שרוצה או לא רוצה אותם, או מאיזה מבחן מעצבן ומלחיץ, כי פשוט אין להם שום סיכוי להגיע למשהו מהדברים האלו. מראש אין להם. 

אז למה אני בלחץ בעצם?

נכון, אין לי גרוש על הנשמה, אני בחובות, חיה על חשבון אמא בגיל 32 אוטוטו, אין לי זוגיות וחיי החברה שלי נעים כרגע מתקופת מבחנים (שלהם) אחת לשניה, העסק שלי מצליח חודש כן חודש לא (החודש לא) אז אין מה לבנות על פרנסה יציבה כרגע ולא קניתי בגד חדש כבר חצי שנה בערך.

אבל יש לי דירה. יש לי מקרר בדירה. המקרר מלא אוכל. עד כדי כך מלא שאני לא יודעת מה לאכול קודם. ברצינות, היום חשבתי לעצמי מה אני אוכלת לארוחת ערב- את זה או את זה? וואלה, לאנשים שיושבים על חתיכת קרטון ברחוב בחום ובקור אין את הדילמות האלו.

יש לי מספיק בגדים. יש לי מיטה לישון עליה, ואני לא ישנה על חתיכת קרטון. יש לי משפחה שדואגת לי ולא זורקת אותי לרחוב, בטח לא בגלל שאני לסבית (כמו הרבה שהכרתי, לצערי), יש לי חברות, שנפגשות איתי בשמחה כשהן יכולות, וכשאני ממש מתעקשת גם כשהן לא יכולות. יש לי חתול חמוד ומדהים שאמנם שורט אותי כמעט ללא הפסקה, אבל מצאתי דרך להתגבר על זה, אני יכולה להפעיל מזגן מתי שבא לי, חלום הדרכון האירופאי שלי (שהתחלתי איתו את הבלוג, יחד עם חלום הדירה), עומד להתגשם בקרוב מאוד (אני בתהליך מתקדם כבר.. כיף!) והאמת? מכאן אפשר רק לצמוח. 

אז כן, אני במתח ובלחץ בגלל הכסף. רק בגלל הכסף. כי אין מה לעשות, כשאין כסף צריך למצוא דרכים אלטרנטיביות לחיות. כמו ברטרים (שירות תמורת שירות) ורעיונות יצירתיים אחרים.

ואתם יודעים מה? מהתחתית מגיעים הרעיונות הכי יצירתיים. אני לא חושבת שהייתי חושבת על להנחות תוכנית רדיו משלי (באמת צריכה לטפל בזה, תזכורת לעצמי), אם הייתי עכשיו עובדת במשרה מלאה. למה? כי הכסף הבטוח שנכנס היה משתק אותי.

באיזשהו מובן, חוסר בכסף מאלץ אותך להיות יצירתי, לחשוב מחוץ לקופסא, לצאת מאזור הנוחות שלך ולעשות דברים שאם כסף לא היתה הבעיה אולי לא היית עושה. וזאת אחת הסיבות שאני לא רוצה להיות שכירה. לא רוצה שהחוש היצירתי שלי יירדם, כי יש לי כסף שאני לא צריכה לעשות הרבה בשבילו.

כסף הולך וכסף בא ואני מספיק בטוחה בי ובעסק שלי כדי שאצליח לשנות את המצב, ויש לי מספיק רעיונות חדשים שאני בוטחת בהם. וכל הכיף הוא- שכל עוד לא מוציאים שקל אפשר לעשות כמה ניסיונות שרוצים.

ובנימה זאת, שבוע טוב לכם.