החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

כן, נשמע דרמטי אבל זה לא בקטע בריאותי, למרות שהייתי במיון פעמיים בשבועיים האחרונים אז כנראה שגם הגוף מגיב כשאני במצב נפשי גרוע..

למה מאבק? כי הכל מבולבל אצלי. אין לי מושג אפילו מאיפה להתחיל.

אין לי מושג איפה אני רוצה לגור בארץ. כלומר יש לי, רק שבכל אחד מהמקומות שאני חושבת לגור בהם יש בעיה ואני לא יכולה. אני רק יודעת שאני חייבת לעשות משהו ומהר כי אני ממש סובלת בדירה הזאת, האנרגיות הרעות שבה משתלטות עלי ועל החתול שלי.

וגם עם החתול שלי החיים לא כאלו נפלאים. נפלתי על החתול הכי לא מתלטף שאפשר. יש לו כמה רגעים בבוקר שהוא חמוד ומתלטף ופינוקי ועוד כמה רגעים כאלו במהלך היום, אבל בעיקרון, זה בעיקר שריטות ונשיכות. כן אמרו לי שזה משחק, אבל נראה לי שיש איזושהי בעיה עם החתול הזה. וכמה שהוא החתול הכי חמוד והכי חכם בעולם, אני כבר לא בטוחה עד כמה זה שווה את זה.

כל זה משפיע גם על העסק שלי כי אני מרגישה תקועה אז גם העסק תקוע. השבוע היו אמורות להיות לי 2 פגישות הדרכה, אחת ביטלה לי יומיים לפני ושקעתי בדיכאון של החיים שלי בגלל זה, כי אני גם ככה לחוצה אש על כסף, ואת השניה אני דחיתי כי יש לי מפגש משפחתי ענקי שאני מרגישה שיהיה פספוס להחמיץ למרות שאני אאלץ להעמיד פנים שהכל בסדר למרות שהכל הכי רחוק מבסדר.

ורק התחיל החודש ואני כבר בקצה העליון של המסגרת שלי, אז נאלצתי לבקש מאמא שתוותר לי על ההחזר של ההלוואה שהיא בעצם המשכנתא שלי.

זה לא יעזור לי הרבה כי תכף אני אהיה שוב במינוס, כי עדיין לא שילמתי חשבונות, אבל זה יעזור במשהו.

וכל זה גומר לי את הכוחות והחברות שלי שבאמת מנסות לעזור לא יודעות להגיד לי הרבה חוץ מ-תמצאי עבודה. יופי, אם היה לי כוח לעשות משהו הייתי עושה ומה למצוא עבודה כשאני לא בטוחה שאני נשארת בדירה הזאת? בשביל עוד חודשיים לעזוב?

וכל מה שאני רוצה זה רק לדבר איתה כי אני יודעת שרק היא תצליח לעזור לי לצאת מכל הבלגאן שאני נמצאת בו ולעזור לי לעשות סדר בחיים שלי כי איבדתי לגמרי את הסולם ואין לי מושג איפה המדרגה הראשונה..

אפילו כבר חשבתי היום להתקשר לפסיכולוגית שהיתה לי פעם. לא בטוחה עד כמה זה יעזור, אם היא עזרה לי יותר מהפסיכולוגית, אבל אולי..

הכל מבולבל לי ואין לי כוחות נפשיים בכלל ואף אחד לא מבין שאני פשוט צריכה לקבל תמיכה, במקום שיגידו לי כל היום מה לעשות.

ואני שוקלת אם בכלל לאפשר תגובות לפוסט הזה כי אני כבר רואה את התגובות הביקורתיות (את חייבת טיפול! תעשי עם עצמך משהו! וכל הבלה בלה הרגיל) ואין לי כוח נפשי לזה. אז בנתיים אני משאירה תתגובות ותעשו טובה, תחסכו את הביקורת ואת העצות. אם היה לי כוח לעשות משהו, הייתי עושה.

כרגע, אין לי כוח.