החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

המצב הזה לא קרה סתם.

לא סתם נשארתי עם חברה וחצי.

לא סתם אני בודדה מתמיד.

בטוח יש לזה איזושהי סיבה. משהו שאני צריכה ללמוד. על עצמי? על העולם? על הכוחות שלי?

אולי בתכל'ס רק החברה וחצי שנותרו לי הן החברות האמיתיות שלי. אולי כל השאר היו סתם, אז הן התאדו להן, כל אחת מסיבותיה. 

ובתכלס, מהמקום הזה אפשר רק לעלות. למרות שכרגע הבדידות שורפת כמו להבה.

בא לי להכיר חברות חדשות. אמיתיות. כאלו שאפשר לסמוך עליהן שכשקובעים איתן משהו זה אשכרה מתבצע.

כאלו שעומדות במילה שלהן. כאלו שבאמת אכפת להן ממני.

מזל שלפחות בעסקים שלי נרשמת הצלחה. אני מקווה רק שאני לא שמחה מוקדם מידיי.. נראה בסוף החודש.

אבל בנתיים... יש תקווה. גם אם היא קלושה.

זה מחזיק אותי. תכל'ס, זה הדבר העיקרי בחיים שלי עכשיו. ככה זה כשצריכים לשלם שכ"ד בגובה של משכנתא.

אם כבר אני לבד כמו החתולים בחוץ, אז אני אלחם כמו החתולים בחוץ.

השאלה היא, איפה מכירים אותן.

עוד נגלה.