החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

שמאז שהחלטתי לצאת לעצמאות שוב החיים שלי הרבה יותר מעניינים.

אין שגרה, אין יום אחד שדומה למשנהו, אין עוד מאותו דבר.

נכון, העתיד שלי קצת לוט בערפל, אבל אני בטוחה ביכולות שלי להצליח, בטוחה בזה שיש לי את כל הכלים.

משלוש יוצא אחד- משהו מכל מה שאני עושה חייב להצליח.

העובדה שאני פוגשת כמעט כל יום הרבה אנשים מעניינים מפצה במשהו על הבדידות שלי.

גם הטיפולים קצת עוזרים, בכל זאת זה טיפול במגע.

לומדת כל יום דברים חדשים, מתפתחת, מכירה אנשים.

זה כיף, מעניין, מלמד. הרבה יותר כיף מלשבת במשרד כל היום עם לחץ שבכלל לא קשור אליי כי זה שייך למישהו אחר.

כמעט לא בבית, תמיד יש משהו מחוץ לבית. הרבה נסיעות, בעיקר לת"א.

לא דואגת לכסף, הוא יבוא. אני בטוחה. יודעת שאצליח.

רק הלוואי שחיי החברה שלי ישתפרו כמו החיים העסקיים שלי.

אף פעם לא הייתי במצב כזה.

זה חדש לי, להסתמך על חברה (טובה מאוד) וחצי.

אבל אני אופטימית. אולי יום ההולדת המתקרב בצעדי ענק ישנה את התמונה.

בנתיים כיף לי.