החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

כנראה שהתהליך שעברתי בחודש האחרון בכל זאת נושא פירות.

סוף סוף הצלחתי לדבר איתה ערב שלם בלי לגמגם, בלי להרגיש שאני נחותה ממנה, בלי להרגיש שהיא מעלי באיזשהו אופן. ואולי אפילו להיפך- שאני מעליה קצת.

סוף סוף ראיתי אותה כמו שהיא באמת.

ופתאום נדמה שכאילו פערי הגילאים קצת הצטמצמו.

פתאום ראיתי כמה כולנו התבגרנו.

אז אני קצת גאה בעצמי שסוף סוף אני מצליחה לדבר איתה נורמלי.

ואולי משהו קצת השתנה. 

לא יודעת, בכל מקרה, כיף לי.