החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

חוסר יציבות, לא יודעת מה יהיה איתי. מרגישה עלה נידף. לא יודעת אם אמשיך שנה הבאה לגור בדירה הזאת או שאחזור לצפון, לדירה שעכשיו שלי.

לפחות "נפטרתי" מהדירה ששנאתי כל כך.

אין שום דבר יציב בחיים שלי כרגע. כל החופשים האלו לא ממש עוזרים לי, כשכולם רק מדברים על החגים, הילדים שבחופש וכל ההוצאות. לאף אחד אין חשק לטיפול.

אז הצטרפתי לארגון נטוורקינג שאני מכירה ואמור לתת לי תוצאות בטווח הרחוק יותר וכרגע את רוב זמני אני מבלה בפגישות נטוורקינג.

גם בדירה שאני גרה בה כל שני וחמישי מתקלקל משהו אחר. לא יודעת מה לעשות עם זה. המזגן עובד אבל מטפטף, לפני שבועיים בערך האסלה התחילה לעשות בעיות (מזל שיש 2), ועכשיו גם הכיור הקטן בשירותים השניים התחיל לעשות בעיות. כאילו, מה הבית הזה מסמן לי? לא ברור מה הולך פה.

הקטע שלפני איזה חודשיים התרעתי לבעל הבית שיש בעיה בביוב, הוא בדק ואמר שאין כלום. אז אולי זאת הצנרת.. לא יודעת. בכל מקרה רצף התקלות הזה מוזר מאוד. 

סופרת את הימים עד לחזרה לשגרה, מחכה כל כך לשבוע הבא כבר, להתחיל לעבוד כמו שצריך על העסק שלי ובכלל שתהיה סוג של שגרה. נמאס לחלוטין מהשבת חג שבת חג האלו. שנה הבאה אני בחו"ל כל החגים וזהו.

אולי כבר אעשה טיול של 4 חודשים עם החופש הגדול, תלוי איך יהיה בעסק ומה יתאפשר.

בנתיים יש לי המון המון הוצאות. רוב ההוצאות של העסק. הכנסות אין לי יותר מיידיי. לפחות לא מהעסק. כמובן שזה מכביד עלי גם רגשית.

לפחות כל החובות הסתדרו ועכשיו אני במצב שיש לי כסף לשנת שכירות כאן. שזה נחמד. איך זה קרה בדיוק זה ענינים משפחתיים שלא אכנס אליהם, אבל כרגע יש לי עד אוגוסט להוכיח את עצמי כאן ולבנות עסק יציב. מרגישה המון לחץ מהסביבה.

הפיתוי לעבור לצפון, ששם אין לי הוצאות מחייה כמעט (חוץ ממחייה שוטפת), גדול מאוד. רק לא יודעת איך יסתדר לי עם כל הנסיעות למרכז.. לא עוזבת את הקליניקה שאני מטפלת בה ולטפל שם זה לא בא בחשבון. גם כל אווירת המלחמה הזאת בעולם עכשיו לא בדיוק תורמת לרצון לעבור. אז בנתיים אני פה.

אפשר את שבוע הבא כבר? לפחות שנחזור קצת למסלול..

ישרא, נחמד שאתם עדיין תקועים באלאור עזריה בנושא החם. תתקדמו.