לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

חיה כמו שאני רוצה לחיות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
232425262728 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2014

ההבנה הרגיעה אותי


אתמול ישבתי לקרוא קצת על חרדת נטישה. הגעתי לדברים מאוד מעניינים. כמו למשל, שבעצם כולנו סובלים מחרדת נטישה, כי כולנו מפחדים לנטוש את הגוף שלנו. נקודה למחשבה.

 

זה מענין התהליך שזה עבר. בהתחלה חשבתי, כמו כולם, שזו אובססיה. אחר כך קראתי על אובססיה והבנתי שזה לא, בגלל שאין לי את המאפיינים של אובססיה. אבל אז התחלתי לקרוא על תלות והבנתי שזה תלות. אגב, גם הפסיכולוגית שהיתה לי הסכימה שזו לא אובססיה.

ועכשיו אני כבר לא תלויה בה, כי עובדה, אני מתקדמת ופורחת בזכות עצמי לגמרי, כשהיא כבר לא בחיים שלי.

 

ואתמול הבנתי שזה הפך להיות חרדת נטישה, בעיקר אחרי שקראתי וראיתי את המאפיינים. כי אני בהחלט חרדה מהיום שבו לא יהיה לי שום קשר איתה, שאני לא אדע מה קורה איתה בכלל.

והאמת שזה הגיוני, כי תלות וחרדת נטישה קשורים זה בזה. בהחלט יכול להיות שתתפתח חרדת נטישה מאדם (או אולי- לאדם?) שפיתחת כלפיו תלות. 

 

וזה מסביר למה אני עדיין מחפשת כל דרך אפשרית (שכרגע כמעט ואין לי כאלו, היא סגרה כמעט את הכל..) לקרוא, לדעת מה הולך איתה. למה הנוכחות שלה כל כך חסרה לי, גם כשאני לא רוצה ממנה כבר שום דבר מיני.

 

עכשיו, כשאני יודעת מה זה, אני יכולה לטפל בזה.

 

ולמי שלא הבין- אני מדברת על הבחורה שאהבתי כל כך, שהיא לא האקסית.

 

סופ"ש מקסים.

נכתב על ידי , 28/2/2014 11:16  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נראה לי שסוף סוף עליתי על זה


זאת לא אובססיה. זאת כבר גם לא תלות. זאת פשוט חרדת נטישה. הילדה שבי צועקת לך "לא! אל תעזבי!" הבוגרת שבי צועקת לך "לכי כבר!" הסנדוויץ שבי מסתכלת על שתיהן ולא יודעת מה היא רוצה. ואת? את כנראה ככר הלכת. עדיין מפחדת מהיום שבו תהיי כתם זיכרון מטושטש...
נכתב על ידי , 28/2/2014 03:09  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חדר כביסה


רעיון שאני לא מבינה איך לא חשבו עליו או יישמו אותו קודם, ואין לי מושג איך לקדם. 

 

חדר כביסה. 

 

מדוע במגדלים החדשים שבונים, שכוללים מינימום של 14 קומות, עדיין אין חדר כביסה משותף? מה ההבדל בין חדר כביסה לבין חדר כושר, בריכה, חדר משחקים או מה שלא עושים עכשיו בבנינים החדשים? 

 

למה לא לחייב בחוק, במסגרת עידוד בניה ירוקה, להכניס לכל מגדל שכזה חדר עם 2-4 מכונות כביסה ו2-4 מייבשים, לרווחת הדיירים? למה עדיין מחזיקים במכונת כביסה בבית? 

 

תחשבו על החיסכון החשמל, המים, האנרגיה בהובלת המכונות, בייצור. הרי  כביסה, בדרך כלל, מתכננים. וגם אם מחליטים בצורה ספונטנית לעשות מכונה, מה הבעיה לאסוף את כל הכביסה לתוך סל/תיק/עגלת קניות/משהו סגור אחר, לקחת את חומרי הכביסה האהובים עלינו, לרדת במעלית לחדר הכביסה ולכבס? 

 

ואם החדר תפוס? אז מחכים. המכונה הכי ארוכה זה שעה וחצי ואין סיכוי ששתי מכונות יהיו תפוסות באותו זמן בבניין שיש בו רק 41 דירות, ליותר משעה וחצי. 

 

חשבתי על הרעיון הזה כבר לפני כמה חודשים, בעיקר בעקבות העובדה שאני ויתרתי על מכונת כביסה בבית ואני מכבסת במעונות. 

לפני כמה ימים שמעתי ממישהי שהכרתי לא מזמן, שיש לה מכונת כביסה בחצר, של כל הדיירים, לשימוש חופשי של הדיירים. 

 

אז נכון, למי שעושה אולי 3-4 מכונות כל יום, כי יש לו ילדים קטנים למשל, אולי הרעיון הזה לא יתאים והוא יעדיף לקנות מכונה משלו. ועדיין, גם אם למישהו כזה תהיה האופציה של חדר כביסה, אני בטוחה שמכונה אחת לפחות בשבוע הוא יעשה שם. 

 

אז איך מקדמים את הרעיון הזה? 

 

בוקר טוב לכם. 

נכתב על ידי , 27/2/2014 08:25   בקטגוריות פילוסופי, שחרור קיטור, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בת: 41




21,944
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnoga27 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על noga27 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)