כינוי:
עקבים. גיל: 11
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2014
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | |
|
קטעים בקטגוריה: ..
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
84- העולם כפי שראוי שיהיה המורה לאזרחות תמיד טען שהוא מלמד אותנו על העולם כפי שראוי שיהיה ואני מרשה לך להתאזרח לי בלב בנפש בראש בתודעה ולעטוף לי את כל הגוף כי כשאנחנו רצים אני רוצה שתהדוף אותי כך סתם לפתע ימינה ותפיל אותי על הדשא הלח מטל הערב או מהמזרקות ותתנפל עליי תרכן מעליי ותגע בי ותעשה לי דברים שהראש שלי יכול לתאר רק בתמונות ולא במילים ואני אהיה שלך אתמסר רק לך לשרירי הידיים שחומים שבולטים מהם מידי פעם העורקים ונשמתי תעתק כשתנעץ בי מבט כהה רותח ותפשיר את כל הקרח הזה ותנשך אותי והזיעה של שנינו ספק תתערבב ספק תתנדף ברוח סוף הקיץ וכל הדברים האסורים האלה שתעשה לי הם העולם שלי כפי שראוי שיהיה.
| |
70
אם
היית שואל אותי לדעתי
הייתי אומרת לך לא
חוזה לך ברח
נוס על נפשך
הזהר
אבל
אתה נמשך אליי
כמו מגנט אידיוטי שבשוגג
הצמידו בו צפון לדרום
כמו איזה נמר לטרף
כי לא הבנת
שאני הציידת
כי הקסם שלי מעוור אותך
כי שכחת
שמתחת לקליפות חלקות מאחורי זגוגיות עיניים תכולות
בין מילות פלרטוט שמתלפפות סביב לשון חדה
אין נשמה
אם
היית שואל אותי למה
הייתי משקרת לך
אומרת
אני לא רוצה
אבל האמת היא
שבקרוב
אתה לא תרצה
|
נכתב על ידי
עקבים.
,
16/5/2014 15:53
בקטגוריות אנושיות., במקום השתיקה., הפקולטה ללימודי הרגש., זהות., חתיך., יצרים., מאולץ., נכתב בלהט הרגע., סליחה., שבר.
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
67- כימיקלים.
אני שותה שוטים של קפה בשביל להתעורר
ובולעת כדורי שינה כדי להרדם
ומפרקת בקבוקי וודקה כדי לשכוח את החרפה
של כל הכימיקלים שמוחדרים לי לנשמה.
הם מונעים ממני את הצורך להתרכז כדי ללמוד
ואת המחשבות הארורות של לילה כשמתהפכים מצד לצד
כל הכימיקלים האלה
הכול חוקי הכול חוקי
וגם אם לא אז אין בררה
הם היחידים ששם בשבילי.
| |
66
ואני תוהה מה אתה חושב ואיך המוח המעוות שלך עובד ככה שנראה לך שמספיק שנשאר שנינו לבד באותו חדר כי מישהו הכניס אותנו לשם ויצא כדי שאני אתן לך לעשות בי מה שאתה רוצה ואני ארשה לך להביע כבר את המשיכה הזאת שלך אליי (שבעברה הייתה הדדית ובימים אלה הולכת ודועכת).
(אנשים לקחו אותי לבאולינג כשהייתי עצובה ולמסעדה כשהייתי רעבה ובאו איתי לים כשהיה לי חם ודיברו איתי מעומק הלב על שברונות ומטרות בחיים והזמינו אותי ליציאות שישי ומזגו לי אלכוהול כשהייתי צריכה)
מותק, אתה תצטרך יותר מזה, הרבה יותר מזה
בשביל שנתנשק.
| |
65 בזמן האחרון יותר מדי אסוציאציות שקשורות לתקופה שבה הופעלו עליי לחצים צפות לאוויר. זה נדמה כחוסר מקריות, איך שפיסות התוכחה, האזהרה והאמרות המכובסות התגבשו יחד לאקדח מתכתי חלוד שמוצמד לי לרקה. לפעמים מתחשק לי לצרוח שזאת אחת הסיבות לכך שאני קצת שרוטה, שכולם ידעו, שפעם נהגו בי קצת בחוסר כבוד והותירו אותי להקריב נתחי אישיות למען האהבה שאחרה לבוא. אולם לדברי הסטיקרים על תחנות האוטובוס ועל שלטי החוצות אני אחת מאחת, אז הבהלה מיותרת ורגשי הנחיתות גם. המטרה האמיתית היא לאסוף שברים ולטאטא אותם לבד בעוד תחושת הבדידות מכרסמת את העצמות ומנקבת את הורידים בזה אחר זה, והיעד המתבקש הוא לעשות את זה שוב והפעם בלי טעויות. היום אני אחוזת אימה מכל קורטוב שמתחכך במישור הרומנטי של החיים מלאי ההנאות הרגעיות שלי. אני אפלרטט עד שזה ירגיש לי אמיתי, ואני אקרב את השפתיים עד שהן כמעט יפגשו. ואז אברח. הנטייה המשגעת הזאת, המרגיזה, להעלם, הנה שוב היא באה להגן עליי מכל דבר טוב שעשוי להתרחש בעתיד שלי. זה מעוות, אבל זה מנגנון וחדלתי מלכעוס עליו כשהוא מופעל. הגוף שלי לא יוכל לספוג יותר חשיפה בלתי רצונית של פיסות עור ובקשות מתחנחנות שנלחשות באוזן, דורשות פחות משאני מתיימרת לתת אולם יותר משאני יכולה. כבוד. זה נראה לנו טריוויאלי, זכות יסוד בסיסית אמנה חברתית, אך לפתע הוא מגיח לתוך תחום אפור ולא ברור ולא ידוע האם הוא מתקיים ועד כמה והאם זה תקין. אלו כל הדברים האידיוטיים האלה שבין שחור ללבן, כשצריך לתקוע יתד של שפיות ולוותר על שביעות הרצון שלו. בסוף זה יבוא בהפוכה, כי ביטחון עצמי יורד והערכה מתרסקת ודימוי הגוף בקרשים למרות שהוא יחמיא ויגיד שהוא מדהים. דברים רבים מזכירים, סטטוסים בפייסבוק ושיחות סתמיות וסנאפצ'אטים ליילים. וכשהתודעה שלי מתבייתת סוף סוף על הבחור הבא, אחרי אינספור שיחות וחלוקת מידע רלוונטי בנוגע למציאות היומיומית שלי, אני שוב נתקפת בחילה כי מה אם גם הוא כזה? למדתי שאי אפשר לדעת על אף אחד. נכונה היא הטענה שהיום למילה שלי יש קצת יותר כוח, היא מגובה בכוונה אמיתית ובהחלטיות מתגברת, אולם כולנו תמיד נופלים קרבן לחיקה החם והממיס של האהבה. ואני לא מוכנה ליפול קרבן, לא שוב.
|
נכתב על ידי
עקבים.
,
23/4/2014 22:48
בקטגוריות X, אני אנצח., במקום השתיקה., הפקולטה ללימודי הרגש., זהות., יצרים., לבדי., מאולץ., מלחמה., נכתב בלהט הרגע., סליחה., שבר.
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
62
פעם חברה ואני הגענו למסקנה שאהבה עושה אותי רזה,
וזוהי כנראה הסיבה שהשמנתי.
| |
60 זה הלפני והאחרי של כל הכאוס זה כל מה שקרה תוך כדי טרפת הקלפים איך אנשים אוהבים ולומדים ושונאים הכול מושתת על ידע והידע של דברים רעים. איך צעקות שיוצאות מהבטן מחרישות את אזני השכנים אלה זעקות מחאה אלימות וכאב זה כל מה שנאמר בין האנחות. אנחנו מנסים להבין איך להתקיים קשה לחפש מקום קשה להסתתר קשה לקפוץ מעל משוכות ולמה כולם עקשנים כל כך ולמה אגו זה בלון מנופח שלא מתפוצץ ולמה לשאלות שלי אין מענה אוף טוב נו מתמטיקה.
| |
47
אז כשאמרת לי שהאיש ההוא שדיבר איתנו הפחיד אותך והדרך שלך להתמודד היא פשוט ללכת משם
וכעסת עליי כי פלירטטתי איתו
אז שכחתי להגיד לך
שזו הדרך שלי להתמודד
את התנצלת על שכעסת עליי
אני מתנצלת על שנשארתי אותו דבר
same old bitch
| |
46
אולי אני אתן לך לאהוב אותי רק ללילה אחד.
(ואעשה את זה למען היצרים)
יותר מזה אסור לך.
| |
44
ואתה צריך להבין שאני בחורה קצת פגומה וחסרת רגשות.
זאת אומרת אין לי את היכולת להרגיש.
אני חושבת.
נראה לי כי
טוב זאת בעיה שלך אתה הצעת לי לצאת אתה התעקשת היית צריך לחשוב על זה קודם.
| |
דפים:
|