והבדידות מחבקת והשמיכה סופגת והראש כבר כואב והעיניים כבר אדומות 

ואי אפשר להירדם ולהתעורר זה לא הפיתרון אז ממשיכים לחלום, גם כשכבר לא עוצמים עיניים 

ועל הלחי עוברת דמעה. ועוד אחת. ועוד כמה. 

והשפתיים מתאדמות ואף מתנזל ואת, את ממשיכה לבכות

ואת מסתכלת מדי פעם לראות שאף אחד לא נכנס 

ומחזקת את המוזיקה שהזמרת תצרח ולך, לך זה לא אכפת

ואין לך כוח להמשיך לברוח ואת רוצה להישאר ואולי גם לנוח 

ולכאוב בשקט ולאהוב בטירוף ובמקום זה את פשוט יושבת זקוף וחושבת איך היה אם כל זה לא היה 

והיית יוצאת והיית צוחקת ובמקום לבכות היית רוקדת ואיך המוזיקה הייתה מחבקת ואת, את פשוט היית מאושרת