לילות ארוכים של תפנוקים ומעדנות, מכווצים בינות כאב וחום.
חלומות של בהקיץ מתכופפים מתחתיי, והשמיים הגדולים עוטפים אותם קרוב.
לא יכולתי לבקש אחרת, פשוט כי חיוכים נמסים תמיד היו הנשימה האחרונה שלי,
בכל רגע אחרון
שהפך לראשוני ראשונים.
מילים בשפה שאני לא מכירה מתנגנות לי ברקע. יש בהן חן וטוהר,
ובעומק ענייני - נמצא
אתה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
