דרכים עקלקלות;

אלוהים אולי מבין, אבל הרוח מסיטה גם את כל כוונותיי.

אני עייפה,

עייפה.

מפחידים אותי גלי הכאב,

והשקר,

וכל מה שאין בו משמעות.

ואתה בא, ומספר לי, ואני לא יודעת מה לעשות כשהתמונה חדה.

זאת הציפור שיש לדאוג לה,

הכנף פצועה,

וטפטופים של דוש שבור עוד

מלטפים

לה את הראש.

להתראות, אין.

והשמש משתקעת

כשאני כל כך סובלת,

והייאוש הוא אחרון ברשימה שיש לי לנצח. ורק הנצח מפריד.

רק הנצח

מפחיד.

שקרים;

הוא מדבר אליה ומשקר אותי,

הוא לא מולי,

אבל יודעת, הוא משקר איתי.

ואין לו יום, ויש גם לילה,

והסדק סתם נרקם,

אחרי בוקר קם הרעם, וכל הצליל הדק

יתם.

שקרים הוא מקצר, הוא מדבר

והיא שומעת,

אני יודעת

הוא משתק אותה בלב

וגם הבוקר הגשום לא ינום,

עמום, עקום. 

נעול, שבור, גזור.

עכור, מכור, פעור.

שקרים הוא מספר כך בשבילה,

הוא מחבר לה ערימות אשפה זולה.

מגלף אותך;

הוא מלטש ומרטש ומקרצף ומסדר, 

ואת יושבת עירומה, בכלל לא כמו שאז היית,

והוא מחזיק אותך בכף, ומנסר 

ומחבר,

ושוב מדביק את השתיקה אל התשוקה המלאכותית,

ואת אינך, יפה ממך, 

ואין לך דרך להסביר.

הוא מגלף,

ושוב חותך, ושוב חומק לישון עמוק,

ואת יושבת חשופה, קצת רועדת לך מקור.

והוא אומר,

לא, זה לא זה,

אני רוצה כזה אחר,

ואת יושבת מרוטה, בלי שום הסבר. בלי שום חבר.

רק את, פטיש, מזלג, מסמר.

זנחי את האנורקסיה, והתחילי לאכול.

כדי להגיע למשקל שלושים יש לעבוד קשה, מאוד. מדובר בחודשים ארוכים שבהם את מענה את עצמך בהשתוקקות לסבל המיוחל. הניחי לזה. יש שיטות מהירות, חכמות ומועילות יותר כדי לאבד אחיזה בעולם. חכי ותראי.

ראשית, בחרי מקצוע לימודים מיד לאחר השחרור מן השירות הלאומי או הצבאי.

למה לחכות? זה משהו שתצטרכי לעשות בין כה וכה, ועדיף עכשיו מאשר מאוחר יותר. כשלחברות שלך תהיה משפחה והן תאלצנה לתמרן בינה ובין הלימודים, את תשבי בצד ותגחכי. אמנם, נורא תקנאי במשפחה הקטנה והמתוקה שלהן כשאת תפרפרי בין דייט עם זקני הדור, אבל קנאה זה דבר בונה.

אל תסעי לתאילנד.

אם את רוצה התמוטטות עצבים איכותית, את לא יכולה להרשות לעצמך בילויים. בילויים הם מותרות. מותרות מרחיקות אותך מהשגת החלום. זיכרי: בתאילנד מתנוענעים ערומים מסביב למדורות, מעשנים את עשבי הטבע ומתרחקים מהמציאות העויינת. את לא יכולה להרשות לעצמך את הפריבלגיות האלה. את מחפשת עבודה קשה, לחוצה ואינטנסיבית!!

קחי מלגת פר"ח.

ל37 שקלים לשעה בתמורה ל120 שעות של אושר עילאי צרוף עם בן או בת טיפוחים - לעולם אל תסרבי. השתדלי להצטרף למעגל חונכים המשתייך לזרם ילדים קשה וקיצוני, כדי שזה ישאב ממך את הכל. אל תחסכי במחשבות ייעול, ואל תשכחי לשוחח עם אמו של הילד מספר פעמים מכובד בשבוע, כדי לרסס כל רגע פנוי ב'פליט'.

היי שרויה בלחץ מתמיד.

אני מזכירה לך, יקירה. לחץ - היא מילת המפתח. מדובר כאן בתנאי הכרחי. את רוצה להתמוטט? כן? אז את חייבת להבין שלחץ זו דרך חיים, וכולנו מעוניינות בה בסופו של דבר. אנחנו רוצות שיאהבו אותנו, אנחנו רוצות להצליח, אנחנו רוצות להיות הכי טובות, אנחנו רוצות למצוא את העבודה הכי טובה במקצוע הכי טוב ואת התפקיד הכי חשוב. שלא נדבר על חרדות קיומיות אחרות בדבר מציאת בן זוג שמסוגל להתמודד עם עובדת היותך דמות עצמאית שאינה בר רפאלי. בשורה התחתונה, העמיסי על עצמך טרדות חסרות כל פשר, וערבבי במים רותחים.

רשמי לפנייך את המטלות שלך, וסמני באדום את הדחופות מבניהן.

אין רשימה לא מלחיצה, יש רשימה לא מבולגנת מספיק. הרשי לעצמך להתבלגן. כתבי כל מטלה, ולו הקטנה ביותר. הכניסי לעצמך לראש שאת חייבת להצטיין בכל המשימות, כולל ריקון הפח וצביעת הציפורניים. הביני שאין לך מחליפה. אם לא תעשי את כל המטלות הללו, איש לא יקח ממך אותן. להפך, הן רק תלכנה ותגדלנה, ותייצרנה צל עבור עצמן. אם כבר עסקינן בזה שאיש לא ייקח ממך את מטלותייך, אנא, שרייני זמן לבצע גם את מטלותיו של האיש. 

השתמשי בדיבור לא מאורגן.

גמגום, מלמול, כיווץ שפתיים. נסי להסביר מה את רוצה - אבל בעצם נסי שלא - ותשכחי מזה. תביני שהמוח שלך רץ הרבה יותר מהר ממהירות הדיבור, ושתקי את פיך. אל תשתפי בבעיותייך או בחרדותייך. אנחנו מעוניינות בתמוטטות איכותית, שאפשר ללמוד ממנה, ובעיקר, כזו שתשאיר את חותמה לעולם ועד.

אל תשתי אלכוהול.

שתי שתיה מוגזת המחרבנת את מערכת העיכול שלך, אבל הוציאי האלכוהול מן הארונות. את לא רוצה לברוח מהסבל. את רוצה להיות עירנית כשהוא מגיע, ולהנות מכל רגע. אלכוהול יכול להרוג אנשים, אבל את, בקטנותך, מה את כבר מבקשת? לחסל את שארית אושרך?... אלכוהול עשוי רק להוסיף לו. אז בבקשה. שלטי בעצמך, אישה.

קחי לעצמך משמרות עבודה בלתי אפשרויות.

את יודעת שיש לך מטלה להגיש ביום שני? ביום ראשון תדאגי לעבוד. את יודעת שבשעה שלוש את צריכה להיות בלימודים? קבעי משמרת עד שתיים וחצי. סיימת לימודים בשעה שמונה בערב? מצויין! זה הזמן למשמרת לילה. תפסיקי להיות מפונקת!

קחי עבודה נוספת.

כדי להגיע לתוצאה טובה, את צריכה להיות בחורה שאוהבת את החיים באקסטרים. משנה לשנה מצטרפים למעגל העוני עוד ועוד אנשים טובים. את רוצה לשמור על עצמך מעל המים. את רוצה להתעשר. את רוצה לממן לימודים ורישיון ומחיה ודירה ואת אחותך הקטנה והחופזת למקרה חירום. בחייך, תנסי למכור סנדלים או משהו.

בדקי את חשבון הבנק שלך.

הביני שהמצב הקטטוני שלך חסר תקנה, ואל תבכי. בכי משחרר. אל תתני לזה להגיע אלייך. שמרי הכל בבטן ואל תרענני את הדף. אם חלילה תגלי שזכית בפיס, הסיכוי שלך להתמוטט יקטן משמעותית, והסיכוי שירצחו אותך - ולא תזכי להתמוטט בשלום - יעוף לשמיים. לכן, את חייבת להבין שרצוי לך העוני והמשבר, כי הוא דוחק אותך לפינה, כמו גם את שפיותך המרנינה. 

החליטי לקחת מלגת פר"ח נוספת.

את לא יכולה לעבוד כפקידת סעד? מצויין! היי כזאת בנפשך. קחי ילדים הזקוקים לעידוד ותרמי את חיוכך למדע. הבטיחי לתת את כולך, ותני. תני, כי חייבים להיות טוטאליים ופרפקציוניסטים ודאגניים. קחי את הילד ותפנקי-תפנקי-תפנקי (עד שתשמעי - קליק. אבל לא אני אמרתי את זה!).

הדפיסי לוח מבחנים.

אל תעשי נשימות לפני כן. פשוט הדפיסי ובהי בו. בהייה בלוח המבחנים, תעלה את רמת האושר בדמך ותאפשר לך קרקע פוריה להתמוטט עליה. אל תגידי לעצמך "המבחן הזה לא חשוב" ואל תורידי אותו מסדרי העדיפויות שלך. כל מבחן חשוב! כל מועד חשוב! דעי שאת חייבת להיות חרדתית ונוירוטית כדי להצליח להתמוטט במקום חסר נגישות!

הוסיפי ללוח המבחנים גם תאריכי עבודות.

כל עבודה היא מבחן! כל חלק בעבודה הוא בוחן! חלקי את העבודות לפרקים וכתבי גם אותם. מלאי את הדף. איזה יופי, זה נראה נהדר!

הוסיפי ללוח המבחנים ותאריכי העבודות גם את תאריכי הבחנים.

אל תשכחי גם את הבחנים באנגלית!

עכשיו...

"נסי" לישון בלילה.

ובלילה שאחריו.

ובלילה שלאחר מכן.

אם פעלת כהלכה, ניסיונותייך יעלו בתוהו ואפשר לחייך:   >  

כעת,

צאי מהבית, שכחי לשתות ולאכול, ובעיקר, התנהגי כרגיל.

זה יגיע (ברקע: צחוק של גרגמל). 

-

סתם! רגעעע!%$# זאת בדיחה!! היי! אל תעשו את זה!!%$#

(ובנימה בוגרת של סטודנטית עם לחץ דם 110: אל תנסו בבית ואל תעמיסו על עצמכם. עירוי זה לא דבר נעים. נשבעת. שותפה של פיקולו אשר נהנית מהחדרת מחטים למערכת - את לא נחשבת!)

תצטיינו, תתעלפו ותהיו לי בריאים.

שהשקר ישתוק, ושהשמים יתקפלו ושהלילה יפסיק להיות כל כך מאיים.

שאצליח להתנתק מכל מה שמחזיק אותי, ושאלך לאן שברצוני ללכת. בלי לגרור אחריי את שק ייסורי המצפון.

שאסלח לו,

שאסלח לה,

שאתקדם. 

שאעשה כל מה שברצוני לעשות, בלי שיהיה לי איכפת מי לא רואה את זה בעין יפה.

שאחייך יותר. שאהיה יותר. שאשן יותר. שאדע לברוח. שאלמד לחזור. שיהיה לי חשוב להיות.

שאסתדר, שאשתוק, שאחיה את חיי במקום בו אני רוצה. שאסע, שאסע, שאסע. שיהיה לי מקום חדש.

שאשחרר.

שאסיים את הציור האחרון, ולעולם לא אוותר.