דיכאון..פתאום בלי שום סיבה הוא הגיע ביחד עם געגוע מטורף לחברה שלי שלמרות שהייתי איתה כל הסופש וגם אתמול עדיין זה מרגיש לי לא מספיק..
תחושה שאני חייב אותה שהיא החמצן שלי שבלעדיה אני לא יכול..
אין לי חשק ללכת לעבודה יותר בעיקר בגלל האחמ"ש החדש שחש את עצמו מינימום מנכ"ל רק לפני חודש הוא היה בצוות שלי ופתאום קודם
וזהו הוא מלך העולם מתנהג הכי מניאק שאפשר אני מתחיל להבין שהאחמשית הקודמת כמה שהיא הייתה מניאקית ומעצבנת עדיין היא הייתה נסבלת
זה הגיע למצב שאני בא למוקד מעביר כרטיס ואומר למנהל שלי אם הוא בא לסיגרייה ואז האחמש אומר תעביר כרטיס יציאה אם אתה יורד לעשן
אתה משלם לי תמשכורת?! מה אתה נופל עליי? תגיד תודה שבאתי מוקדם יותר חתיכת אפס מפגר
רוב החברים בצוות שלי עוזבים כי נמאס להם מהלקוחות הסתומים ובעיקר ממנו כולם מצאו עבודה נורמלית ורק אני תקוע בלי שום תחליף
מה שאומר להיות במוקד תמיכה עם חדשים שעושים יותר תקלות ממה שאני עשיתי כחדש ><"
באלי כבר שיגיע היום שבו אני יתן למנהל שלי מכתב התפטרות ויגיד לו אתה המנהל הכי טוב שיכול להיות אבל חבל שאתה היחיד בחברה שבאמת
בנאדם ולא זבל כמו האפס שיושב באחמשייה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
