אז אני וחברה שלי נפרדנו לפני שבועיים בערך אחרי כמעט שנתיים ביחד

אין לי כוח לכתוב למה זה קרה כי כ"כ הרבה אנשים שאלו אותי אתזה 

וזה הגיע למצב שאני מתוך שינה יכול לספר אתזה..

ניסיתי להתגבר על הקשר כמעט בכל דרך אפשרית..

בשבוע הראשון הייתי כמעט כל יום בבר אחר דופק את הראש עד הבוקר 

ואיכשהו חוזר הביתה שפוך מת כדי לישון כמה שעות לפני העבודה..

החזרתי קשרים ישנים וחזרתי לבלות עם חברים מה שאומר אלכוהול כמעט כל יום

ובכמויות אדירות..חשבתי שאם אני יהיה מחוק זה ישכיח את הפרידה..

בתכלס הייתי יושב עם ידידות/חברים וחופר להם בבכי על כמה שאני מתגעגע אליה...

עכשיו שבועיים ומשו אחרי עדיין לא עוברת שעה בלי שהיא עולה לי בראש..לא מסוגל לשכוח

לא רוצה לשכוח אין לי שום סיבה לזה..היא הייתה חברה מושלמת..האחת שתמיד חלמתי שתהיה

והתברר שגם הדבר הכי מושלם בסופו של דבר נגמר..משו נוסף שנגמר זה החשק לדברים מיניים..

אני יושב עם ידידות רווקות ולא מרגיש שום צורך לנסות להתחיל משו..פשוט רוצה לשבת ולשכוח מי אני

בעבודה כבר התרגלו לראות אותי עם עיניים אדומות ומצברוח משתנה והבדיחה הקבועה זה שעוד מעט 

אני יפתח שלוחה של המוקד בבר..בתכלס אם בשבוע הראשון של הפרידה לא היו מקיפים אותי כ"כ הרבה

אנשים ומנסים לעשות הכל כדי לעודד אותי, לא הייתי כאן כבר..אנלא אובדני יותר אבל היה יום אחד שנשברתי 

וכמעט דחפתי את עצמי מהמעקה בקומה האחרונה של עזריאלי..חבר שלי שבדיוק הגיע טס אליי ומשך אותי אחורה..

היא הביאה לי למזכרת את הדובי הראשון שהבאתי לה ושמה עליו את הבושם שהיא שמה בפגישה הראשונה שלנו..

וכל לילה אני מסניף את הדובי הזה ששמתי ליד המחשב ככה שכל פעם שאני מתיישב לידו אני מריח אותה..את הריח 

המושלם שלה..לפני כמה ימים הריח התחיל להתאדות ואני נכנסתי לטירוף של עצבים ולחץ כי זאת המזכרת היחידה שבאמת

נותנת לי הרגשה שהיא עדיין כאן איתי..כן, אני עדיין מתגעגע אליה. וכן אני כנראה עדיין אוהב אותה. למרות שברור לי שלא נחזור

וגם אם כן זה יגמר מאוד מהר כי המוח התחיל להתגבר אבל אני לא..הרבה אמרו ואומרים לי שננסה לחזור..אבל אין למה, הסיבה שבגללה 

נפרדנו לא תשתנה פתאום..ולכן האופציה הזאת סגורה מבחינתי..היא שלחה לי הודעות מידי פעם בשבועיים האלו וכל פעם אחרי שיחה איתה

נכנסתי שוב לדיכאון שלקח לי כמה שעות לצאת ממנו..עכשיו אני במצב של נסיון חזרה לשגרה וצמצום ביקורים בברים ושתייה 

ד"א מאז הפרידה נסגרתי כלפי כולם..לא מסוגל להוציא את הרגשות החוצה כשאני לא מסטול מת..וגם אז בקושי 

סליחה ממי שקרא עד הסוף זאת פשוט הדרך היחידה שלי לפרוק..