עוד יום שהמצב רוח המדוכדך הזה מסרב לעזוב אותי. עוד יום שאני מבלה סגור בתוך החדר שלי עם בקבוקים ריקים על הריצפה. עוד יום שאנשים מחפשים אותי אבל אני מסנן. עוד יום שאני לא מסוגל להירדם וחושב...
ניסיתי לעודד את עצמי ושמתי לשמוע מוזיקה. זה עבד עד שהגעתי לטראק מסויים שפשוט שבר אותי וגרם לי לפלאשבקים...הבנתי שאני עוד צעיר יחסית אבל נחשפתי ליותר מדי מוות בחיים שלי. זה טבעי ולא מרגש אותי יותר מדי כשבן אדם "שהגיע זמנו" עוזב אותנו אבל כשהורים נאלצים לקבור את הילד שלהם זה שובר אותי, במיוחד אם זה ילד שאני מכיר והכרתי יותר מדי כאלה(לכולם אני מצמיד שמות בדוים).
הבן דוד שלי שאני כבר לא זוכר איך הוא ניראה ממש...רק מהתמונות. הלך כשהייתי רק בן 5, הוא היה בן 4 והיה לו סרטן. כמובן לא היה לי מושג מה זה מוות אז אבל עצוב לי...עצוב לי שלא הכרתי אותו ועצוב לי שאני לא יכול להיזדהות עם הכאב של כל המשפחה שלי כי בקושי הכרתי אותו והכי עצוב לי שהוא רדף אותי בחלומות שנים אחרי זה בלי שהבנתי בכלל למה.

קספר, היה ילד מהשכונה שלי, ילד נחמד שכולם אהבו אותו רק שהחיים היתאכזרו אילו טיפה. הוא היה יתום שחיי אצל הסבתא שלו עד שהבית שלהם נשרף. הוא היה בן 6 וגם הוא רדף אותי בחלומות שלי בצורה מאוד גרוטסקית.
גלית, לא הכרתי אותה והאמת לא ראיתי אותה בחיים שלי, אבל עצוב לדעת שמישהי שלמדה איתך באותו הבית ספר נפטרה בגלל סיבוך של דלקת ריאות. היא הייתה בת 11 והיייתה כיתה מתחתי.
אירנה, אני לא זוכר בת כמה היא הייתה אבל היא למדה איתי בחטיבה באותה השכבה והיא היתאבדה. אני לא יודע למה אפילו אבל זה עצוב...במיוחד כשמדובר בהיתאבדות.
אלכס, למדנו רוב תקופת היסודי ביחד ובחטיבה היו לנו כמה שיעורים ביחד. אלכס לא היה מהאנשים האהובים עלי אבל היו לנו המון חברים משותפים ויצא לנו לבלות לא מעט זמן ביחד גם מחוץ לבית ספר. עצוב שבגלל טעות שיפוט ושטות של נער הוא סיים את החיים שלו מרוח בין שרידי הרכב שלו לקיר הבטון שהוא נכנס בו כשהיה שיכור.
בן, גם אותו לא אהבתי במיוחד אבל התסובבנו במעגלים חברתיים זהים וגם אותו יצא לי להכיר. ערסים שלא נתפסו עד היום שמו קץ לחיים שלו.
מרינה, הינו באותה הכיתה ביחד כל תקופת התיכון. ילדה יפה, ניסתה לדגמן אפילו אבל לא הסתדר לה עם הלימודים. לפני כמה שנים קבלתי הודעה בפייסבוק ממישהו ששמרתי איתו על קשר מהתיכון שהיא נדרסה. זה היה עצוב, אבל ריגש אותי לראות כמה אנשים מהתיכון שלנו באו ללוויה שלה למרות שלא ראו אותה שנים.
אלכסיי, עבדנו ביחד בתקופה מאוד חשוכה בחיי. שנינו עבדנו במועדונים בת"א...עבודה מסוכנת אבל מישהו היה צריך לעשות אותה. הוא נורה בדרך הביתה במונית שלו בגלל סכסוך שהיה לו באותו ערב עם חבורה של ערבים חמומי מוח.
אורית, בחורה יפה וטובת לב. יצאנו תקופה קצרה עד שאובחן אצלה סרטן והיא החליטה לנתק כל קשר איתי בטענה שזה לא פייר כלפי. קשה לי אבל ממש כעסתי עליה על ההחלטה שלה. לא מזמן נודע לי שהסרטן נצח אותה.

אני יושב בחדר כמעט חשוך ותוהה, מי הבא בתור?
תנוחו על משכבכם בשלום.