זה מכתב שהתכוונתי לשלוח לאחותי ב 8 למרץ ביחד עם הזר ששלחתי לה אבל אין לי אומץ לחשוף את עצמי ככה. עד עכשיו גם לא היה לי אומץ לפרסם אותו פה אבל What the hell.
אולי עד היום הולדת שלה באוגוסט אני אקבל אומץ.

My dear sister
אני יודע שאת שונאת את השיט הרגשי הזה בדיוק כמוני, אבל יש דברים שאני חייב להגיד לך שאני לא יכול פנים מול פנים. ההורים שלנו לא לימדו אותנו להיפתח.
אני חייב לך אלפי סליחות ואלפי תודות ואני מתגעגע לביחד שהיה לנו, כמה מעט שהוא לא היה.

סליחה על זה ששנאתי אותך עד גיל 16.
סליחה שנאלצת לבזבז את הילדות שלך עלי במקום לבלות עם החברות שלך.
סליחה שנטרתי לך טינה אחרי שעזבת את הבית בלי להבין את הסיבות שלך.
סליחה שניסיתי לסכסך בינך לבין אבא.
סליחה שהייתי מציק לך ללא סיבה ומביא אותך לבכי.
סליחה שדאגת בגללי כל יום, שחשבת שאני אהיה כמו אמא.
סליחה שאת עדין דואגת בגלל זה עד היום.
סליחה אם החשש שלך יהפוך לאמיתי.
סליחה שסיבכתי אותך כלכלית דווקא בתקופה הכי קשה בחייך.
סליחה שלא אמרתי לך את שלושת המילים הכי חשובות אף פעם, למרות שהגיע לך.

אני יכול להמשיך עם הסליחות אבל אז אצטרך לשלוח לך ספר.

תודה על על זה שגידלת אותי כשלהורים שלנו לא היה זמן או רצון, למרות שאת היית ילדה בעצמך.
תודה שאת לא נוטרת לי טינה על זה שהייתי מאנייק קטן ואגואיסט בתור ילד.
תודה שתמיד סלחת לי על הטעויות שלי...פעם אחר פעם.
תודה שתמיד האמנת בי ודחפת אותי קדימה.
תודה תמיד היית שם בשבילי, כשכולם שכחו ממני.
תודה שהעמדת אותי במקום כשאף אחד אחר לא העיז או טרח.
תודה שלימדת אותי ערכים.
תודה שלימדת אותי להיות ג'נטלמן.
תודה שחיפית עלי מאבא כי ידעת שאין לו ברקסים כשזה מגיע אלי.
תודה שניסית בכל הכוח להוציא אותי מכל הבאלגן עם אמא.

ויש עוד הרבה מאיפה שזה בא...

אני מתגעגע לשבת איתך במרפסת שלך ולעשן ביחד נרגילה ולרכל על ההורים שלנו.
אני מתגעגע לעשן איתך דברים אחרים, חבל שאת הפסקת.
אני מתגעגע לטחון את השניצלים שלך.
אני מתגעגע לשמחת חיים שלך, אני מקווה שהיא תחזור אליך שוב במהרה.
אני מתגעגע לשעות שהינו שורפים בטלפון, חבל שהטכניון גזל את זה מאיתנו.
אני מתגעגע לחבק אותך.
אני מתגעגע לשיער הארוך שלך, למה גזרת אותו???
אני מתגעגע לשמוע את פניני החוכמה שלך, תמיד אני לומד דברים חדשים מהשיחות שלנו יחד.
אני מתגעגע לוויכוחים שלנו, למרות שתמיד הייתי מפסיד.
אני מתגעגע לשם שינוי לדבר עם בן אדם שמבין אותי לגמרי, שאין לי סודות ממנו ואני כמו ספר פתוח בשבילו.


רק חבל שהחיים של שינינו לא מאפשרים לנו לראות אחד את השני יותר מדי אבל שזה לא יטעה אותך. את הבן אדם הכי חשוב לי בכל העולם הזה.

חתכתי כמה חלקים קטנים ממנו...אבל בגדול זה מה שאני רוצה להגיד לאחותי אבל לא יכול. עצוב לי.