אני אוהב אותה, ולא בקטע רומנטי או איך שרוב האנשים משתמשים במילה הזאת...והיא חשובה לי מאוד אבל...כנראה שאני גורם שלילי בחייה, או ככה נאמר לי לפחות.

הייתי בדעה אחרת עד היום, הייתי בטוח שאני דווקא גורם מאוד חיובי אבל אולי אני צריך להוציא את הראש מהתחת שלי...אולי אני טועה. תמיד טענתי שאני שם בשבילה, שאעשה הכל בשביל לעזור לה ושיהיה לה רק טוב וסתם אהיה חבר כשהיא צריכה והנה אני אנסה לעזור לה בפעם האחרונה אם אני כזה גורם שלילי שגורם לה להרגיש רע עם עצמה...אני עוזב. העיקר שיהיה לה טוב, גם אם זה רחוק ממני.

לא תצטרכי להיתעצבן עלי על הבוקר יותר, לנסות להיכנס לראש המעוות שלי או לשמוע את הקול המעצבן שלי יותר כי אני וותרתי...עד כמה שאני יודע להבליג על דברים אני לא שק איגרוף והדבר האחרון שאני אסבול זה עצבים בלי שום סיבה וכל האהבה והחיבה שבעולם לא שווה את זה.

מאחלה רק דברים טובים...באמת.