how can emptiness be so heavy?

אחד שיקשיב לי

אחד שיהיה יותר גבוה ממני

אחד שתמיד ידאג שאני לא אשתה ולא אצא עם בנים

אחד שתמיד יהיה שם לאסוף אותי

אחד שינשק טוב

אחד שידע שאני לא בסדר כשאני מחרטטת שכן

אחד שידע לזהות מתי אני עצובה

אחד שיצחיק אותי

אחד שיהיה גם חבר הכי טוב שלי

אחד שלא ישקר לי בחיים

אחד שידע להעריך את מה שיש לו בידיים

אחד שיתקשר תמיד כל עוד יש לו טלפון ביד

אחד שלא ישכח ממני אחרי יום

אחד שלא ינסה לסובב אותי על האצבע הקטנה שלו

אחד שלא ינצל אותי

אחד שלא יהיה איתי בגלל שאני בלונדינית וזה עושה לו את זה

אחד שידע לרכך אותי כשאני עצבנית

אחד שירגיע אותי כשאני צריכה

אחד שיעזור לי 

אחד שיהיה התאום נפש שלי

אחד שישלים אותי בצורה מושלמת

הרשימה עוד ארוכה.. 

ודי ברור שאין אחד כזה שמחכה לי.. אז למה לצפות בכלל?