אף-אחד לא חופשי עד שכולם חופשיים, אף-אחד לא אהוב עד שכולם אהובים
אנשים רק מדברים על עצמם ולא על אחרים |
| 11/2023
געגועים
פעם היה כאן עץ,
שתחתיו ישבתי ונישקתי
אותך.
היה שם גם נחל,
שזרם מסביב לבית,
שבגינתו קיפצתי.
היו כאן פעם אנשים אחרים,
שחיו תחת קורות ורעפים
עם עיזים, חובזות ובלי
רובים.
פעם הייתי בפארק הגדול
ושמחתי עם שני הורים,
אחד הלך - או שזו הייתה השנייה?
אגע, אני לא זוכר,
אני חייב לחזור בחזרה.
אולי אם אזכור שפעם היו שם
אנשים אחרים,
שחיו באוהלים מעור הביזון,
עם דלעות, סוסים וכמה חברים,
אדע מי האשם ובאיזה ביזיון.
פעם יצאתי לרוץ בגשם
בין הברושים שאינם.
היו שם בינם אנשים אחרים
שרציתי להכירם.
היה כאן גם גל-עד,
לזכר תמימות אבודה,
או אולי לכבוד אלה שכוחה
או עוצמה חבויה?
רגע, תעצור - אני לא זוכר!
היי זמן אכזר, לך אחור
ורק לי אמור את שאסור וגמור.
תן לי לחזור כדי שרק אוכל לזכור.
פעם היו כאן אנשים אחרים,
שאהבתי ואוהב לנצחי-נצחים.
ישבתי איתם בינות אורנים שאינם,
שחצבו בבשרי והקיזו דם.
עוד לפניהם בנו כאן מקדשים
לאלים המתים,
אולי אם רק תתן לי להחיותם,
אדע איזה חלק מבשרי איבדתי
בינות אורנים נשכחים.
אהובי,
איבדתי אותך כבר מספר פעמים,
אני ממך אל תעלם שוב...
ושוב....
ושוב....
לא אדע אם היית מאנשי העזים,
או אולי הדלועים, או שמא האלים?
זמן,
תן לי רק רגע,
להישאר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
