סתם.

אני שונאת שינויים אבל אני חייבת אותם. אני חייבת שינויים ואני מכורה אליהם. ואני שונאת אותם ממש.

לקום כל בוקר בחדר החדש, עם הריח הזה באוויר שמזכיר לי שילוב  של וניל ואצטון. לאבד את עצמי כל בוקר מחדש. להיכנע לעצמי ולדחפים שלי עוד פעם. לשאול את עצמי מה אני עושה כאן ולהיזכר שזה טוב לי. זה שינוי. להתגעגע אלייך ואז כשאתה חוזר בשישי להתגעגע לגעגוע. אני אוהבת שהכל שונה ושונאת את זה כל כך. אני חייבת שזה יהיה ככה. אני שונאת את עצמי כל בוקר מחדש וזה הדבר היחידי כמעט שנשאר אותו דבר כבר שנים. אני שונאת שונאת שונאת שונאת להסתכל במראה ואני יותר שונאת לראות שזה אמיתי ולא סתם תלוי על הקיר אלא באמת הגוף שלי.