לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

tonight we dine in hell


Death fucking blooms.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2016

הנצח הפרטי שלנו


אני כל כך אוהבת את ההרגשה כשאני נמצאת בבית מלא באנשים עד אפס מקום והדבר הכי בולט, הכי בהיר, זה הוא.

ההרגשה היחידה שאני אוהבת יותר היא הידיעה שהוא מרגיש אותו דבר.

למשל, כשאני עומדת מולו ואני רואה את כל הרקע מאחורי נעלם בעיניים שלו, האישונים שלו מתרחבים והחיוך החם הזה ששמור רק לי עולה לו על הפנים בזמן שהוא מושך אותי ומחבק אותי כל כך חזק שאני מרגישה שהלבבות שלי ושלו מסתנכרנים.

אני יושבת ורואה במטושטש עשן סיגריות וג׳וינטים ואנשים צוחקים, אני מסוחררת לחלוטין מהאלכוהול שממהר למלא לי את הוורידים כשאני מרגישה יד מונחת עליי, וגוף עם ריח לא מוכר נצמדת אלי. בשניות יד נוספת מושכת אותי ומאמצת אותי בכח לגוף עם ריח מוכר ואהוב, מגן עלי מהכל.

 

אחרי כמעט שנה של חוסר החלטיות מהצד שלי ושלו, ריבים, דמעות שזולגות על פנים שונות, פגיעות, כאב, משחקי אגו, העמדות פנים ומניפולציות - הגענו לגן העדן הפרטי שלנו.

אני לא חוסכת את הדעות שלי, לא מנסה להראות לו מה שאני חושבת שהוא רוצה לראות ולשמוע ממני, לא שותקת יותר והוא מפסיק לפחד, לא חושב על לברוח כי הוא מפחד להיפגע.

אני שלו והוא שלי.

הוא נעמד מולי כמו כלב שמירה כל פעם שהוא מרגיש שאני בסכנה ומאמץ אותי אליו חזק עם זוג ידיים חזקות ומילים מרגיעות כל פעם שהוא מרגיש שאני היא זו שמטביעה את עצמי. מציל אותי מעצמי.

כל פעם שהוא אומר לי שהוא אוהב אותי אני רואה שזה לא באמת מציג את ההרגשה מאחורי המילים, אני סוף סוף באמת מצליחה להרגיש את הלב שלו.

כל פעם שאני אומרת לו שאני אוהבת אותו אני דואגת שהוא לא באמת יודע כמה מעט ממה שאני מרגישה כלפיו זה מעביר.

אפילו הסקס שונה.

הוא...קרוב יותר. חם יותר ופתוח, בלי מעצורים וניסיונות להציג אידיאל כלשהו.

לא רך ועדין, תודה לאל.

 

"מכל הבחורות שהכרתי, לא רק בנות הזוג הישנות, וככל הנראה מכל אלה שאני אכיר אני לעולם לא אמצא מישהי שמתאימה לי בצורה כמעט כירורגית כמוך.

האישיות, האינטיליגנציה, השריטות, האכפתיות, האהבה שלך...

כל חלק בגוף שלך, נראה כאילו אומן פיסל אותו...

את מושלמת, מכל בחינה.

איך מצאתי אותך? איך זכיתי בך?"

איך זכיתי שתסלח לי אחרי ששברתי את הלב שלך וריסקתי אותו לחתיכות פעמיים?

איך מצאתי וקיבלתי את האמון שלך אחרי שפעם אחר פעם הפרתי אותו ושיקרתי כל כך הרבה?

איך מצאתי יצור שמצליח לאהוב ישות כל כך מרוסקת ועקומה, להיחתך מהשברים כל כך הרבה ובכל זאת לחזור ולהישאר כל פעם מחדש?

היו לי בני זוג שאהבו אותי יותר משמילים יכולות לתאר אבל בגלל זה מטרת העל שלהם הייתה לרצות אותי, וזה אומר להגיד מה שאני רוצה לשמוע, לתת לי להתנהג איך שאני רוצה, לתת לי לספר להם את כל השקרים, העמדות הפנים ומה שביניהם. עשיתי מה שרציתי אבל זה לא קידם אותי לשום מקום, זה עצר אותי במקום ובגישה שגויה לבני זוג ובני אדם באופן כללי.

הוא הראשון שלא אומר לי מה שאני רוצה לשמוע, הוא מושך אותי קדימה עם דם יזע ודמעות אבל הוא עזר לי להפוך לבן אדם, להתפתח ולהפוך לגרסא הכי טובה של עצמי כמו שאני מלמדת אותו ודוחפת אותו ומוציאה אותו מהקליפה שאליה הוא נכנס.

 

ברגע שהשלנו את כל השריונות וכל המסיכות גילינו כמה השגעונות שלנו משלימים אחד את השני.

וכך אנחנו מתחילים לצלול לתוך הנצח הקטן שלנו.

 

 

נכתב על ידי Vena , 25/3/2016 13:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  Vena

מין: נקבה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לVena אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Vena ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)