למה אנשים מניחים שזה בסדר לנסות להאכיל אותי בולשיט?
אפילו הדברים הכי קטנים של לזיין תשכל שאת/ה מבין/ה במשהו שמעולם לא שמעת עליו וברור לי שמעולם לא שמעת עליו, יודע/ת למה?
כי אני בורכתי ביכולת העילאית של לא להיות מטומטמת.
אני יכולה להגיד "שמעתי את השם" או "זה נשמע לי מוכר" כששואלים אותי על משהו שמצלצל לי באחורי הראש ואני לא מצליחה להעלות לתודעה שלי, אבל אני לעולם לא ארד לרמה של לנסות למכור לאדם מולי שאני יודעת ב100% על מה הוא מדבר.
כמו איזה אפס שיצאתי איתו (מיותר לציין שדייט שני לא היה) ששאלתי אותו אם הוא יודע מה זה DND והוא ענה לי "כן בטח" וככל שהשיחה התקדמה הבנתי שאין לו שמץ על מה אני מדברת.
דבר נוסף שמחרפן אותי הוא העמדת הפנים הזו כדי למשוך תשומת לב או להשתלב בכח בשיחה, דוגמא: לפני שנים, משהו כמו 7-5 שנים, הייתה לי חברה שעשתה את זה כל הזמן.
היינו יוצאות עם חברים, הייתי מתחילה לדבר שם עם מישהו על להקה/שחקן/דברים בסגנון והיא הייתה נדחפת עם "כן יואו _______ איך אני מתה עליו" ואז היא הייתה חוזרת על דברים שאמרתי לגבי אותו נושא שיחה כדי להישמע מבינה כשהיא לא מבינה שהיא לא עובדת על אף אחד.
אבל זה היה מזמן, אני והיא בקושי מכירות האחת בקיום של השניה.
אני לא מבינה למה אנשים עושים את הצעדים הפתאטים האלה ועוד יותר לא מבינה למה זה מחרפן אותי כל כך, אני יודעת שהם מדברים בולשיט, האדם שאותו הם מנסים להרשים יודע שזה בולשיט, רק הם לא מבינים כמה מטופשים הם נשמעים אז למה זה עולה לי על העצבים כל כך?
בנושא אחר, אני והוא חוגגים סוג של שנה ביום שבת.
אני חושבת על כל מה שהיה, כל הדברים והבכי והכאב שעברנו ואני שמחה שאני יכולה להגיד "שווה את זה".
יום שבת הוא בעצם שנה לפעם הראשונה שבילינו ביחד, שנה לנשיקה הראשונה שלנו, שנה לפעם הראשונה שישנו ביחד (הסקס בא חודש אחרי) בלי לתאר בכלל מה עתיד לבוא ומה הדבר הקטן הזה שחשבנו שאנחנו צריכים ועושים בגלל ששנינו בודדים ("בלי רגשות" היה הכלל הראשון, אופס?) אומר ולמה הוא יוביל.
הוא התוודה בפני לפני לא הרבה זמן על הרבה דברים מאותו הלילה והתקופה סביבו - הסיפור היה כזה, הייתי במסיבה אצל ידיד ובסביבות 3 לפנות בוקר כשאנשים התחילו להרדם אני החלטתי שאני לא רוצה לישון על רצפה, נזכרתי שהבחור שלי אמר לי שהוא בדיוק שוכר דירה מהממת לא רחוק משם עם 2 שותפים ושלחתי לו הודעה בפייסבוק במחשבה שהוא ישן בכלל אבל קרה הנס וסקיירים השאיר אותו ער. הוא הציע לי ולידיד שלנו לבוא לישון אצלו אבל הידיד ויתר וככה ב3 וחצי לפנות בוקר הוא היה מחוץ לבית שבו הייתה המסיבה עם אופנוע וקסדה נוספת.
הגענו אליו, שרפנו 3 שעות על פלייסטיישן עד שהחלטנו ללכת לישון, נכנסנו לשיחה ארוכה על הכל, לא היה סמול טוק, דיברנו על החיים, על החברה, על סקס, על היקום, על דת...ואז בשלב כלשהו הוא פשוט שאל אותי "אני יכול לנשק אותך?".
ושם זה התחיל.
לפני שבועיים גיליתי את זה מהצד שלו-
הוא באמת לא תכנן משהו מזה אבל ברגע שהוא ראה אותי מתנודדת לי על הכביש בדרך לאופנוע שלו הוא רצה לשאול אותי את אותה השאלה, וברגע שנרדמנו משהו בזה הרגיש לו נכון, הסיטואציה החדשה נראתה לו שלמה והוא נבהל מהרגש של עצמו, ועוד כלפי מישהי שצעירה ממנו ב6 וחצי שנים.
הייתי אומרת שזה בולשיט אם לא הייתי יודעת שמולי עומד אדם שלעולם לא יודה במשהו כזה כי הוא מרגיש שזה שם אותו בעמדת נחיתות.
מעניין מה יהיה בשבת.
כינוי:
Vena
בבלוג זה
בכל הבלוגים
